המושכים בחוטים בירושלים

"קדושת ירושלים" באסלאם היא שקר גס. הפוסק הגדול מהמאה ה־14, אבן תיימיה, קבע בצורה החלטית: "לא חרמאן פי בית אל־מקדס" - "אין שום מקום קדוש בירושלים". ירושלים חשובה בתולדות האסלאם רק כשהיא נשלטת על ידי לא־מוסלמים: כך היה בימי הביניים, כשהצלבנים השתלטו עליה, וכך היום כשהיא בשליטת היהודים. בכל תולדות האסלאם היא מעולם לא היתה בירה של אימפריה, ואפילו לא בירה אזורית: רמלה היא שזכתה בתואר. הכותל המערבי שימש אתר פסולת בימי הירדנים, וגם היום ילדים מוסלמים משחקים כדורגל ליד מסגד עומר.

ישראל חשבה שהסרת המגנומטרים תחזיר את השקט להר, ולא היא. בשבוע שעבר הצהיר ארדואן שצעד זה אינו מספק, והאימאם של אל־אקצא הורה לערוך את תפילות יום שישי מחוץ למסגד. בפועל, שום דבר לא ירצה אותם: הם הצליחו להציב את ירושלים במרכז החדשות, והם ינסו לגייס את כל העולם המוסלמי והעולם המערבי כדי "להגן על ירושלים", קרי: לבטל אחת ולתמיד את שליטת היהודים עליה.

העולם המערבי הגיב במהירות לאירועים: צרפת, הבת הבכורה של הנצרות הקתולית, ושבדיה הפרוטסטנטית הלותריאנית קראו לישיבה דחופה של מועצת הביטחון. הרי גם עבור המערב הנוצרי שליטת היהודים על ההר בלתי נסבלת. כדי להביא לסיומה, מוכן המערב הנוצרי להתכחש להיסטוריה הנוצרית על ההר - ישו, בגיל 12, שוחח עליו עם חכמי המשנה, ומאוחר יותר הוא גירש את הסוחרים והחלפנים מן ההר. רמברנט, אל גרקו ועוד ציירים רבים הנציחו מאורעות אלה. לראיה, הצרפתים מכנים את הר הבית בשם "רחבת המסגדים", והבריטים, ב־BBC בערבית, קוראים לו "הקודש של אל־קודס".

כבר שנים בוחשים הטורקים בצלחת זו, משקיעים מיליונים בירושלים למימון אימאמים קיצוניים, בתי ספר ותנועות המקורבות לאחים המוסלמים. הם הגיעו להישגים מרשימים, והאוכלוסייה מעדיפה את המטיפים הממומנים על ידי טורקיה על פני אלה הנתמכים על ידי ירדן. הסוס הירדני צולע, והעסקה עם המלך לא תביא לרגיעה, שכן המלך איבד הרבה מהשפעתו בעיר העתיקה.

על ישראל להבין מי הם השחקנים החזקים הפועלים נגדה בזירה ולפעול בהחלטיות למיגורם מן הארץ: הוצאת כל הארגונים האסלאמיים אל מחוץ לחוק, איסור מימון טורקי של מוסדות מוסלמיים בארץ בכלל ובירושלים בפרט, חיזוק המנהיגים המוסלמים החפצים לחיות בשלום עם היהודים והמקבלים את שלטוננו בירושלים, כליאת המשבחים את הטרוריסטים שביצעו את הפיגוע בהר הבית, ובראשם השייח' ראאד סלאח, וסגירת מוסדות חינוך המלמדים לפי תוכנית הלימודים הפלשתינית הקוראת לג'יהאד נגד היהודים. כל עוד לא נבין מי מושך בחוטים ומה מטרתו, צעדי הרגיעה יקדמו אותנו לעבר התהום.