דמיינו מצב כזה: במסיבת עיתונאים לפני משחק חשוב, מודיע המאמן ״אין לנו סיכוי לנצח במשחק הוגן, אבל אל תדאגו - שתלנו בקבוצה שלהם שחקנים שלנו, שיבקיעו גול עצמי״. נשמע מופרך? לא אם המאמנת היא מרב מיכאלי.
סליחה, התכוונתי לומר חברת הכנסת מרב מיכאלי, החברה בבית המחוקקות של ישראלה ומרימה את ידה בהצבעות על חוקים חדשות למען הציבורה. אחת מ-120 האנשים המשפיעים במדינה, מציעה ברצינות הצעה שכולה הונאה שנועדה לתפוס שלטון באופן לא דמוקרטי.
ספק אם מצמצה או חשה לא בנוח כשקראה לאנשים להתפקד לליכוד כדי להרוס אותו מבפנים, סליחה – ״להשפיע״ מבפנים. האם היה איזה שבריר שניה שבה אמרה לעצמה שזה פסול, רמאות, שבירת כללי המשחק, אולי לא חוקי? מה שמאפיין בשנים האחרונות את השמאל בארץ ובעולם, הוא אובדן הבושה. התערטלות מוחלטת מכל ההצגות על דמוקרטיה, הגינות וערכים, ומעבר לקרב רחוב שבו מותר לתקוע אצבעות בעיניים, לדפוק כיסא בראש ולשלוף סכין. הכול הולך, העיקר לחסל את היריב; זה כנראה עושה את הייאוש יותר נוח.
יש משהו משעשע בג׳נטלמן המעושה, שלושת האחוזים האיכותיים, המתגלה כתגרן סוג ז׳, משליך את הצילינדר, מאדים ומשתולל בשיער פרוע כשהעניינים אינם מסתדרים לפי רצונו. כמו לייזה דוליטל ב״גבירתי הנאווה״, הצורחת במרוץ הסוסים ״קדימה, דובר, תזיז ת׳תחת המחורבן שלך!״. פתאום יוצא האני הסמוי של השמאל, ומתברר שהאני הוא אחר.
מה שמדאיג הוא, שאיננו מופתעים יותר מדי. כולם כבר מודעים לכך, שעבור השמאל - יריב פוליטי הוא אויב. הכול בעיניהם ״נרטיב״, כולל רצונו של האויב לחסל את כולנו. הכול השקפה לגיטימית, חוץ מדעתו הפוליטית של הימני - זה פוגע ישירות ברצונם לשלוט. קבלת האחר, אבל לא בבית ספרנו.
השמאל מטבעו, אינו באמת סובלני. מלכתחילה ומטבע הגדרתו הוא מחייב חברה שבה כולם מסכימים עם האידיאולוגיה; האינדיבידואל הוא האויב הכי גדול שלה. מלכתחילה הוא בנוי על תיעוב של ״הֵם״ דמיוניים כלשהם. העקרונות המנחים את ה״כלכלה״ של השמאל עמומים ורגשיים, צדק לכולם; שלכל הילדים יהיה תפקיד במסיבת הסיום, עידוד הבינוניות וקנאה במי שמצליח. את אחוות הלוזרים הזאת הביאו לכל התחומים: ״מי שחושב אחרת – הוא סכנה לכולנו״.
ההצעה של מרב מיכאלי היא טיפה בים המאבקים המלוכלכים, המתנהלים כל הזמן נגד רצון הבוחר - מהשפעה ישירה על מינויים בבג״ץ, בצבא ובמשטרה, ועד רמיזות על הפיכה צבאית ואיומים על היועמ"ש שבבוא הזמן יועמד לדין אם לא ימליץ על כתב אישום נגד נתניהו. ההבדל היחיד הוא שחה״כ מיכאלי עשתה את זה מהמקפצה. אולי לא ידעה שזו מקפצה, כי זה היה בקיבוץ של אנשי שלומנו. ואיך הם מצדיקים את כל זה? ״הדמוקרטיה בסכנה״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו