"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מינוי שופטים: גאווה ישראלית

,עודכן

קשה להאמין שמחזה מוזר כזה מתרחש בוושינגטון. הנשיא טראמפ מכריז שהשופט ברט קבאנו הוא מועמדו לביהמ"ש העליון. בכוח המינוי להכריע את הכף בין שמרנים לליברלים בבית המשפט. שלוש נשים מבקשות להעיד על פגיעות מיניות שבהן היה מעורב לכאורה. ועדת המשפט של הסנאט מזמינה אחת מהם, מרצה לפסיכולוגיה, להעיד בפניה על מעשה שאירע לפני כ־40 שנה. עדותה על שני המתבגרים שניסו לעשות בה מעשה מיני, לפני שנמלטה מהם, מעלה דמעות.

המועמד עצמו מזדהה מאוד עם מה שעברה העדה ועם השפעת האירוע על חייה, אך טוען בעקשנות שלא ידו היתה במעל. היא נשבעת שזה הוא. עשרות מיליוני אמריקנים ורבים בעולם עוקבים אחר עדות האישה, ואחרי המועמד שנאלץ לצלול לסיפור עבר, שאולי היה מעורב בו ואולי לא. ההתיישנות אינה מאפשרת לשפוט אותו, למוצאו אשם או לזכותו, ובן־יום הפך נבל בעיני רבים שלא הכירו אותו עד אז.

השבוע תלוי גורלו של קבאנו בידי ה־FBI. המנדט שניתן לו, למשך ימים מעטים, הוא לבדוק את המקרה רק בתשעה היבטים שלו, אך לא לפתוח את התיק מהעבר ולעמוד על חקר האמת, אם בכלל אפשר להגיע אליה. גם אם לאחר הבדיקה - שנכפתה בידי סנאטור רפובליקני בעל נפש קרועה - יחליט הרוב בסנאט (בהצבעה מפלגתית, שבה יתבטא הרוב הרפובליקני הקטן) על מינוי קבאנו, יישאר כתם עדותה של פרופ' כריסטין בלייזי־פורד על המשך הקריירה שלו, בצדק או שלא, ולאיש בעולם לא יהיה ספק שמדובר במינוי מפלגתי מובהק.

יש אצלנו מי שהציעו כי מועמדים לביהמ"ש העליון יעברו שימוע פומבי בכנסת (הצעת חוק פרטית של יריב לוין וזאב אלקין מ־2011). אני מקווה שחזון העוועים הזה יתאייד לאחר השימועים של הימים האחרונים. הסנאטורים, כמו הח"כים, יכולים להיות בעלי כוונות מצוינות, אך אינם מוכשרים לחקור ולבדוק, והאינטרס הפוליטי מכריע בהתנהגותם.

בשיטה שלנו מתפרסמים שמות המועמדים העולים לדיון בוועדה לבחירת שופטים (לאחר תהליך משמעותי של סינון), וכל אדם רשאי לפנות לוועדה ולכתוב מדוע הוא סבור שמועמד מסוים אינו ראוי. פנייתו נשלחת גם למועמד שמסביר מה שמסביר, והוועדה דנה בזה. לפעמים מוביל הדבר לכך שהמועמד מסיר את מועמדותו, ולפעמים משתכנעת הוועדה שמדובר בהקנטה. בכל מקרה אין זו החלטה פוליטית, בין השאר משום שרוב חברי הוועדה אינם פוליטיקאים.

שום שיטת מינוי שופטים אינה אידיאלית; גם לא זו שלנו. אך עם כל ההשפעות הפוליטיות עליה, כשאנחנו מתבוננים כיצד פועלת שיטה פוליטית טהורה, יש לנו במה להתגאות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר