"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפנים האמיתיות של "אם לא עכשיו"

,עודכן

קבוצה חדשה של צעירים יהודים־אמריקנים הפציעה בחיינו לאחרונה: If Not Now ("אם לא עכשיו"). חבריה עשו כותרות כשנזרקו, לכאורה, מסיור של "תגלית" בעקבות שאלותיהם על הסכסוך הישראלי־פלשתיני.

האמת שונה. אלה אינם צעירים שהגיעו לטיול ושבמהלכו התעוררה בהם, באופן ספונטני, סקרנות טבעית, אלא פעילים של ארגון קיצוני שנשלחו במיוחד ל"תגלית" כדי לשבש את הסיור. אלה אף אינם צעירים יהודים התומכים בפתרון שתי המדינות, אלא פעילים פוליטיים המסרבים, כיחידים וכארגון, להצהיר על תמיכה בזכות קיומה של מדינת ישראל, עם או בלי יהודה ושומרון.

הבעיה, כמובן, היא לא הצפת השאלות - פעולה לגיטימית בכל דיון בחברה דמוקרטית ומגוונת - אלא הניצול הציני של מסגרת פעילות מסוימת, על חשבון משתתפיה, לצורך קידום רעיונות אחרים.

קיימים עשרות ארגוני שמאל, ישראליים ואמריקניים, יהודיים ולא־יהודיים, העורכים בישראל סיורים התואמים את השקפת עולמם של חברי If Not Now. אני בטוחה שלאף אחד מהצעירים שהתגנבו לסיור של "תגלית" לא היתה בעיה להתקבל לטיול שכזה. הפעילים הגיעו ביודעין לטיול שאינו משקף את עמדותיהם ולא עוסק בסוגיות שבהן רצו לעסוק. הם לא רק ניצלו לרעה את נדיבותם של התורמים המממנים את "תגלית", אלא מנעו מצעירים אחרים, המעוניינים להתחבר לזהותם היהודית וללמוד על מדינת ישראל, את ההזדמנות לעשות זאת בדרך שבחרו.

עניינם של סיורי "תגלית" הוא חיבור צעירים יהודים־אמריקנים לזהותם היהודית. זה לא סיור גיאו־פוליטי או ביקור לימודי בתולדות הסכסוך. הטענה המגוחכת, כאילו "הסתירו" מהם את הסכסוך, היא מופרכת ובלתי רלוונטית. ישראל היא אומה בת אלפי שנים; היא לא הוגדרה בעבר ולא צריכה להיות מוגדרת כיום רק על בסיס הסכסוך הנוכחי עם שכנינו. אין ספק שחשוב שצעירים אמריקנים ילמדו גם על הסכסוך, אך אין כל הכרח לעשות זאת דווקא בסיור שעניינו חיבור למורשת, לזהות ולהיסטוריה היהודית.

אבל דפוס הפעילות של ארגון If Not Now משקף בעיה חמורה בהרבה בשיח הציבורי האמריקני. לכאורה, מחויבים הפעילים לחברה פתוחה ומקבלת, שבה רשאים בעלי כל הדעות להשמיע את עמדותיהם ומשנתם, אך בפועל הם כופים בקולניות את דעתם על אחרים. הם גוזלים מאחרים, בעלי דעה מנוגדת או מי שעדיין מגבשים את דעותיהם, את הזכות ללמוד ולהתבטא. בעשותם כך, נחשף גבול הסובלנות שלהם; הם בעד חברה פלורליסטית ופתוחה לכולם, זולת אלה שאינם מסכימים עימם.

אופיר דיין היא סטודנטית באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אופיר דיין

אופיר דיין היא חוקרת ב־INSS ומחברת הספר "אינתיפאדה על ההדסון"

כדאילהכיר