המטרה של רה"מ מקדשת את האמצעים
,עודכן
נכון, זו הבטחת בחירות. נכון, לנתניהו היו עשר שנים ליישם את מה שהתחייב לו אמש. נכון, כרגע אלה רק מילים.
ועדיין, העובדה שראש ממשלת ישראל מצהיר הצהרה היסטורית על כוונתו להפוך את הבקעה לחלק בלתי נפרד מישראל, היא צעד חשוב מאוד. "זה היום חיכינו לו, נגילה ונשמחה בו". כי איש לא עשה זאת לפניו וגם הוא עצמו עד לפני כמה שנים דחה על הסף רעיונות מסוג זה.
אבל הסיבות והנסיבות השתנו. התהליך המדיני שהוביל ג'ון קרי ב־2014 נכשל, ומאז נתניהו כבר לא חותר לשיחות ישירות עם הפלשתינים אלא מתקרב לעולם הערבי. בבית הלבן יושב נשיא שמסוגל לצעדים נועזים ופרו־ישראליים כפי שכבר ראינו. זהו חלון ההזדמנויות.
כך שגם אם מדובר בספין לקבלת פתקי "מחל", הצגת חזון הריבונות בכלל, ולגבי הבקעה בפרט, היא הליכה בכיוון הנכון. זהו האינטרס הישראלי ארוך הטווח.
אהוד ברק הותיר אחריו את מתווה קמפ דיוויד, שכלל נסיגה של 95% וחלוקת ירושלים. המורשת האיומה הזו היוותה נקודת פתיחה לכל המשאים ומתנים שהיו מאז. גם נתניהו נשא בתחילת כהונתו ב־2009 את נאום בר־אילן, שכלל התחייבות למדינה פלשתינית.
כעת, לעומת זאת, ולא חשוב מהן הסיבות והנסיבות, נתניהו סותם את הגולל על אפשרות הקמתה של מדינה כזו ומתחייב לגבולות קבע מזרחיים שיכללו את בקעת הירדן, "במובן הרחב של המילה". בכך, וגם אם במילים בלבד, הוא לוקח את עתידנו בידינו וממקסם את מה שניתן מתקופת טראמפ.
אגב, את הביטוי בקעת הירדן, "במובן הרחב של המילה", טבע יצחק רבין ז"ל, שבועיים לפני הירצחו. אין זו שליפה מהמותן של נתניהו. מי ששמע אותו בשנים האחרונות יודע שזה היה החזון שלו. לא במקרה הוא ביקר בשנים האחרונות בשומרון, ביהודה ובחברון.
כך שהמפה, ההצהרה והכוונה של נתניהו ראויות מאוד. ואולם עליו לוודא שגם יקרמו עור וגידים במציאות. שכן לפי שעה, בעולם המעשה ראש הממשלה מתקשה ליישם את הבטחותיו. חאן אל־אחמר כידוע עדיין עומדת על תילה. "צוות המאחזים" שהקים ונועד להסדיר את מעמדם החוקי של אלפי מבנים בהתיישבות, עובד כבר שלוש שנים עם ידיים קשורות. בירושלים המאזן הדמוגרפי הולך ומחמיר. וכמובן, התמונות המשפילות של הורדת נתניהו מהבמה אמש, מחדדות גם הן את הפער בין מה שנאמר למה שנעשה. נתניהו הקדיש חלק נכבד מאוד מחייו הציבוריים למאבק בתנועה הלאומית הפלשתינית ובעד זכות העם היהודי על ארץ ישראל. בכהונתו הבאה, שאולי תהיה האחרונה, יהיה עליו לתרגם את הזכויות לצעדים בשטח ולסגור את הפער בין מילים למעשה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנואריאל כהנא
כתב מדיני
פרשן ישראל היום לתחום המדיני וארה"ב. התחיל את הקריירה העיתונאית ב-1996 כעורך וכמגיש יומני חדשות בערוץ 7. במקביל, פרסם כתבות ותחקירים ב"הצופה" ובירחון "נקודה". ב-2006 הצטרף ככתב וכעורך כלכלי ל"מקור ראשון". ב-2009 החל לשמש כתב מדיני של "מקור ראשון", ובהמשך של מעריב ושל אתר nrg. ביוני 2018 עבר לשמש כתב מדיני ב"ישראל היום". בין היתר, חשף את היקפי התמיכה האירופית בעמותות שמאל בישראל, פרסם תחקיר על אודות סוכן שב"כ שמכר כלי נשק לאחים קהלני מקריית ארבע, שהורשעו בניסיון לרצח פלשתיני. סיקר את מרבית האירועים המדיניים בעשור האחרון, ובהם ביקורים של נשיאים וראשי מדינות בישראל. התלווה אל משלחות ראש הממשלה בביקוריו ברחבי העולם - בוושינגטון, בדרום אמריקה, ברוסיה, באירופה ובאסיה. קיים ראיונות רבים עם אישי ציבור בישראל ובעולם, בכלל זה עם נתניהו, סגן הנשיא האמריקני לשעבר, מייק פנס, המועמד הרפובליקני לנשיאות, רון דה סנטיס, שר החוץ האמריקני מייק פומפאו, חברי קונגרס רבים, קנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ ושגרירי ארצות הברית בישראל. למד בישיבת ההסדר "אור עציון" ושירת כלוחם בשריון. בעל תואר ראשון בלוגיסטיקה וכלכלה מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני בלימודי תקשורת מהאוניברסיטה העברית. נשוי ללימור ואב לשבעה. מתגורר ביישוב גבע בנימין (אדם).