"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ימי המשבר דורשים מאיתנו את ה"יחד"

,עודכן

באוקטובר 1958 שלח בן־גוריון מכתב ל־50 חכמי ישראל, בישראל ובתפוצות, וביקש את חוות דעתם המלומדת בסוגיה שהעסיקה את המדינה הצעירה: "מיהו יהודי".

בן־גוריון האמין שהיהדות אינה מסתכמת בגבולות המדינה היהודית, אלא היא יונקת ממגוון שושלות מסירה, שצמחו מתוך הקשרים תרבותיים שונים והתפתחו לכדי מורשות יהודיות ייחודיות, כל אחת לפי דרכה. היוזמה של "מגילת הייעוד המשותף" מבוססת על תפיסה דומה, תפיסה שלפיה היהדות חייבת להכיל בתוכה את ריבוי הפנים שמאפיין את עמנו.

במהלך שנות גלותנו, כמו גם בימים אלה, בישראל ובתפוצות, העם היהודי מעצב את דמותו בהתאם למורשת אבותינו ומתוך מגע עם התרבויות השונות שמסביבנו. תמיד ידענו לשמור על האיזון העדין שבין השאיפה לאחוז בייחוד שלנו ובשורשיו העתיקים לבין הרצון לשמור על יהדות עדכנית, רלוונטית, שמתכתבת עם תמורות הזמנים.

תרבות בית המדרש שלנו, כמו גם אופיינו הייחודי כ"עם קשה עורף", כינוי שהוריש לנו משה רבנו, מביאים אותנו להדגיש את המבדיל בינינו. ואכן, ליהדות שלנו היום יש אינספור גוונים ופרשנויות, שהם במידה רבה נשמת אפה, ההיגיון המסדר שעליו היא מתכננת. ועם זאת, יש משהו שמחבר אותנו, יש מכנה משותף, דבר מה שהופך אותנו למחנה אחד - ממזרח למערב, מציון לכל כנפות תבל, מימין לשמאל.

היום, משהקמנו לנו בית לאומי שבו אנו ריבונים בארצנו, משביססנו את מעמדנו כחברים שווים במשפחת העמים וכאזרחים שווי זכויות במדינות הלאום שבהן אנו מפוזרים, יש בכוחנו להגדיר את הייעוד המשותף שלנו יחד.

צוק העיתים הזה - בימים של משבר חובק עולם שיש לו פנים בריאותיים וכלכליים, חברתיים ואישיים, אנושיים ביותר - מזמן חשבון נפש. אלה ימים שלא ניתן לצלוח אותם כיחידים, ימים שדורשים "יחד". הגיעה העת שנשאל מהו ה"יחד" היהודי? על מה מתבסס הרגש העמוק שפוקד אותנו כשאנחנו שומעים על קהילות יהודיות רחוקות שהנגיף הפיל בהן חללים? מאין הוא נובע, ולאן הוא הולך?

כעת, בזמן שאפלה כבדה אופפת את העולם, אנחנו נבקש להדליק אבוקה שתתווה את דרכו של העם היהודי קדימה, שתנסח את הערכים המאפיינים אותנו כעם, ושלאורם אנחנו מבקשים לצעוד. ערכים של ערבות הדדית, של שמירת המורשת הערכית והאינטלקטואלית של ארון הספרים היהודי, של אנושיות, של חדשנות ושל תיקון עולם.

מגילת הייעוד המשותף לא מבקשת לשים סוף למחלוקות בינינו. היא מבקשת לייצב את האדנים שעליהם ימשיך ויתחדש הפולמוס היהודי - מתוך המחויבות שלנו זה לזה, ומתוך ההבטחה לדבוק זה בזה, לקחת את גורלנו בידינו ולהביט קדימה, אל עתידנו המשותף.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר