המלחמה הכלכלית של נסראללה

לישראל אין דוקטרינת ביטחון כתובה. יש לה תפיסת ביטחון, ובאפריל 2006 אף הגישה הוועדה לגיבוש תפיסת הביטחון של ישראל בראשות דן מרידור את מסקנותיה והמלצותיה לרה"מ אהוד אולמרט ולשר הביטחון שאול מופז. ההמלצות זכו להסכמה, הדוח מעולם לא זכה לאישור רשמי.

ולמרות זאת, לאחר מלחמת 1948 אימצה ישראל תורת לחימה הדוגלת בהפעלת כוח צבאי במהירות, בהתקפות מחץ ובהעתקת המלחמה לשטח האויב. היא יושמה היטב הן במלחמת סיני (1956) והן במלחמת ששת הימים (1967). הטענה המרכזית אשר עמדה מאחורי אימוץ תפיסת הביטחון ההתקפית היתה תנאיה הקשים של ישראל מבחינה גיאוגרפית והיותה מדינה של מיעוט יהודי נרדף. לכן נדרש ממנה כושר הרתעה שיסכל כל כוונה מצד שכנותיה, תוך איום תמידי בהנחתת מכה מקדימה עליהן. אולם ב־67', כשישראל כבשה שטח הגדול פי שלושה משטחה, היו שסברו בהנהגה המדינית ובצמרת הצבאית כי חצי האי סיני, הגדה המערבית ורמת הגולן מהווים יחד עומק אסטרטגי מספק וישראל יכולה לוותר על עקרון המכה המקדימה. הדוגמה הבולטת לכך היתה בהתרעות למלחמת יום הכיפוריםבמאי ובאוקטובר 1973, שהובילו לשורת דיונים על אפשרויות פעולה אחרות.

יש להחזיר את ההרתעה בצפון ולהעתיק את המלחמה לשטח האויב. יש ליטול יוזמה ולייצר משוואה מקבילה צבאית וכלכלית שחיזבאללה ולבנון לא יוכלו לעמוד בה

מדוע הסוגיה רלוונטית דווקא עכשיו? כי מאז 8 באוקטובר חיזבאללה נלחם בישראל בעצימות גוברת. ארגון הטרור השיעי תוקף מטרות ישראליות בגבול הצפון ובוחר את יעדיו בצורה מדודה. על פי הפורום האזרחי "לוֹבי 1701", בחודש ינואר נורו לעבר ישראל 103 טילים מדויקים ו־520 רקטות ומרגמות. בנוסף, נעשו 39 ניסיונות חדירה של מחבלים וכלי טיס מלבנון לישראל. מאז פרוץ המלחמה כ־68 אלף תושבי הצפון פונו מבתיהם.

אז אמנם המלחמה בעזה מושכת את רוב תשומת הלב בארץ, אך ההשלכות הביטחוניות של העימות בצפון לא פחות חשובות. משום שפרט לתקיפות על מוצבים ובסיסי צה"ל, ומעבר לאיום הביטחוני על יישובים צמודי גדר, חיזבאללה מנהל מלחמה כלכלית נגד ישראל. רק ביום חמישי האחרון טיל נ"ט גרם נזק כבד ללול במושב מרגליות. חודש וחצי קודם לכן, נפגע לול במושב דוב"ב. בשני המקרים רובהעופות מתו והלול נהרס.

חיזבאללה מכוון את הירי גם אל המטעים החקלאיים. כך שבאזורים רבים החקלאים אינם מורשים לעבוד בגלל המצב הביטחוני.

המספרים מציגים תמונה מדאיגה: על פי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ־30 באוקטובר 2023 49.3% מחלב הבקר, כ־80% מחלב הצאן וכ־70% מביצי המאכל מיוצרים במחוז חיפה והצפון.

בנוסף, 45% מהגידולים הצמחיים וכ־61% מגידולי הפירות הם במחוזות חיפה והצפון. המשמעות היא לא רק אובדן של התוצרת החקלאית לשנה זו או עליית מחירים בשל החוסרים העתידיים של התוצרים בענף העופות, הביצים, הפירות והירקות, אלא גם אובדן של תוצרים לשנים הבאות. כל זאת כיוון שלא ניתן לטפל בקרקע או בעצים ולהכין אותם למחזור הגידול הבא.

אז לכאורה יצר נסראללה בנאומו בשבוע שעבר "כללים... משוואות... ותגובות מידתיות" מול פעילות צה"ל בלבנון. אבל בעוד אנחנו סופרים פגיעות במטרות צבאיות וגופות של מחבלים, נסראללה סופר את ההפסדים הכלכליים שלנו. זו בדיוק הנקודה שבה צריך לממש את עקרונות התפיסה הביטחונית הישראלית. מכיוון שאין לנו עומק אסטרטגי ויכולת לנהל מלחמות ארוכות, יש להחזיר את ההרתעה בצפון ולהעתיק את המלחמה לשטח האויב. יש ליטול יוזמה ולייצר משוואה מקבילה צבאית וכלכלית שחיזבאללה ולבנון לא יוכלו לעמוד בה. לבנון נמצאת במשבר כלכלי קשה - אין סיבה לא להחריף אותו ולתת לאוכלוסייה המקומית תמריץ לצאת נגד חיזבאללה שגורר אותה לעוד עימות מיותר.