סכנה ברורה ומיידית: כך פועלת קטאר

ב־18 בדצמבר 2022 חגגה קטאר את ההישג התודעתי הגדול בתולדותיה: גמר המונדיאל הועבר בשידור חי מאצטדיון לוסייל שבקטאר למיליארדי צופים ברחבי העולם. האמיר, שייח' תמים בן חמד אל־ת'אני, עמד ביציע המכובדים כשלצידו מנהיגים, נשיאים וראשי ממשלות, צמרת עולם הפיננסים והבנקאות, כוכבי קולנוע ובכירי הספורטאים בתבל. העולם המערבי התכופף בהכנעה אל מול הכסף הגדול ששפכו עליו הקטארים.

אבל ייתכן שהטבח ב־7 באוקטובר והמערכה המתמשכת של צה"ל מול חמאס בעזה מסמנים נקודת מפנה דרמטית ביחס למדינה, שלפי כל האינדיקציות היא המממנת הגדולה ביותר בעולם של ארגוני טרור אסלאמיים ג'יהאדיסטיים קיצוניים.

מה מסתתר מאחורי החליפות היוקרתיות, מכוניות הפאר והכסף הגדול? התשובה נעוצה במונח מרכזי באסלאם - "דעוה", שפירושו קריאה או הזמנה. בניגוד להגדרת הג'יהאד (מלחמת דת בכופרים), הדעוה מסמל מהלך אסטרטגי ארוך טווח.

ביסוד הדעוה עומד הרצון להפיץ את האסלאם לאנשים שאינם מוסלמים - כלומר זוהי הזמנה לדת אך לא באמצעים אלימים. אבל הדעוה אינה רק הזמנה להכיר או ללמוד על האסלאם, אלא אג'נדה פוליטית ואידיאולוגית שפועלת כדי לפגוע, לשבש ולהפריע למוסדותיו ולערכיו של העולם המערבי. הדעוה לא מאיימת או מפחידה כמו הג'יהאד והיא פועלת באמצעות ארגוני צדקה וגופי תקשורת, אך היא מהווה איום על הציוויליזציה המערבית כולה משום שהיא מקדמת תפיסת עולם מנוגדת לערכי הדמוקרטיה והליברליזם.

במקביל, מדיניות החוץ של קטאר, כפי שהיא מוגדרת במערב, מבוססת על כוח רך ("soft power"), תפיסה שמנסה לרתום את הדיפלומטיה לצד קשרים תרבותיים וכלכליים כדי להגדיל את ההשפעה והמוניטין שלה בעולם. אולם מדיניות החוץ האמיתית של קטאר היא למעשה דעוה - המסע האסלאמי להשתלטות שקטה על המערב ומוסדותיו.

קטאר משתמשת באמצעים מגוונים כדי לבסס את כוחה ואת השפעתה של האג'נדה האסלאמית הזו במערב, בין היתר באמצעות תרומות לאוניברסיטאות ולמכוני מחקר, הפעלת חברות לובי, השקעות בנדל"ן, וכאמור החלטה אסטרטגית – השתלטות על הכדורגל העולמי.

לשם המחשה: קרן QIA (קרן ההשקעות הקטארית) השקיעה בשני העשורים האחרונים מיליארדים בעסקים הגדולים ביותר בבריטניה - בין היתר היא מחזיקה נתחים גדולים בבנק ברקליס, ברשת סיינסבורי ובקבוצת הרודס. וזה לא הכל. קטאר תרמה יותר כסף לאוניברסיטאות היוקרה בארה"ב מכל מדינה אחרת. למשל, יותר ממיליארד דולר לכל אחת מהאוניברסיטאות קורנל והרווארד ויותר מחצי מיליארד דולר לאוניברסיטת ייל, כדי לממן תוכניות ומלגות שונות הקשורות ללימודי אסלאם והמזרח התיכון.

לפי הערכות מבוססות, בין 2001 ל־2021 השקיעה קטאר כ־5 מיליארד דולר רק באוניברסיטאות (Ivy League). ושימו לב לנתון הבא: קטאר מחזיקה השקעות ונכסים אסטרטגיים בארה"ב ובמערב בהיקף מטורף של בין 750 מיליארד לטריליון דולר!

מדיניות החוץ של קטאר, כפי שהיא מוגדרת במערב, מבוססת על כוח רך ("soft power"), תפיסה שמנסה לרתום את הדיפלומטיה לצד קשרים תרבותיים וכלכליים כדי להגדיל את ההשפעה והמוניטין שלה בעולם. אולם מדיניות החוץ האמיתית של קטאר היא למעשה דעוה - המסע האסלאמי להשתלטות שקטה על המערב ומוסדותיו

בנוסף, קטאר תומכת במכוני מחקר עם נטיות פוליטיות שונות בארה"ב, כגון המוסד לברוקינגס, המועצה האטלנטית, המרכז להתקדמות אמריקנית, הקרן למורשת והמכון למזרח התיכון כדי למקסם את השפעתה, אך לא פחות חשוב - כדי לבסס דריסת רגל בקרב מקבלי ההחלטות בוושינגטון.

אנחנו הישראלים למדנו זאת על בשרנו, אך כעת חייבת ממשלת ישראל לפעול ולהוביל את העולם כולו להתעורר – להבין מי נמצא בצד של בני האור ומי בצד של בני החושך – ולפעול בהתאם. פנקס צ'קים שמן לא יכול להיות שטר כניעה או ויתור על ערכים, אמונות, עקרונות, או גרוע מכך - אישור לוותר על ביטחון לאומי וחיי אדם.