הנאציזם לא נעלם

מדינת ישראל נבנתה כבית לאומי לעם היהודי תחת הציווי - לעולם לא עוד. צוואה החקוקה בדמם של שישה מיליון יהודים, שאותה נושאים על גבם ניצולי השואה ששרדו את התופת ובחרו לעלות לארץ ישראל. הם הבטיחו לעצמם ולצאצאיהם כי המדינה שהקימו תהיה מקלט בטוח ליהודים, וכי כאן לא יתרחש שנית רצח שיטתי של העם היהודי.

בישראל חיים כיום כ־150 אלף ניצולי שואה. ב־7 באוקטובר זיכרונות העבר שבו. הסיוט של ילדותם חזר לרדוף אותם, וצוואתנו להם "לעולם לא עוד" התנפצה אל יישובי עוטף עזה בדמות חיות טרף שביקשו לרצוח כל יהודי שנקרה בדרכן.

ניצולי השואה כעת הם לא רק פליטים בארצם, אלא גם אזרחי מדינה המואשמת כעת בהאשמה בלתי מתקבלת על הדעת של ניסיון לרצח עם. יצאנו למלחמת אין ברירה נגד המבקשים את נפשנו - ואנו נאלצים כעת להתמודד עם עלילת דם נוראית

מאז, כשהם בעשור התשיעי לחייהם, ניצולי השואה חווים שוב את התופת. הם חיים בחרדות קיומיות, חלקם איבדו ילדים, נכדים ונינים, אחרים איבדו בית או נעקרו ממנו וכיום הם פליטים בארצם. רבים מניצולי השואה בישראל חשופים לסכנת ההפגזות ללא מקלט מונגש ובטוח עבורם.

"נולדתי להפגזות וחלמתי על מדינת היהודים, אמות תחת הפגזות במדינת היהודים", אמרה לי אחת מניצולות השואה שחיה בחרדות קשות. ניצול שואה אחר שפונה מביתו בקיבוץ בעוטף הבטיח לחזור: "איבדתי בית אחד בשואה - על הבית הזה לא אוותר". כמעט 2,000 ניצולים מדרום הארץ ומצפונה הם פליטים בארצם כבר כמעט ארבעה חודשים. הדעת לא תופסת זאת ואסור לנו לאפשר את זה.

המחשבה שהם לא יזכו לחזור לביתם היא החוויה הכי קשה עבורם.

79 שנה מסיום מלחמת העולם השנייה, ניצולי השואה שוב נאלצים לחפש מחסה ממבקשי נפשם. שוב יהודים נרצחים בשל יהדותם ושוב הם מאבדים את ביתם - אך הפעם כאן, במדינת היהודים.

ובעוד ניצולי השואה ספונים במקום מפלטם בארץ היהודים, מתפללים לשובם של נכדיהם וילדיהם מהמלחמה או משבי חיות חמאס, עומדת מדינת ישראל למשפט בינלאומי על פשעי מלחמה. ניצולי השואה כעת הם לא רק פליטים בארצם, אלא גם אזרחי מדינה המואשמת כעת בהאשמה בלתי מתקבלת על הדעת של ניסיון לרצח עם. יצאנו למלחמת אין ברירה נגד המבקשים את נפשנו - ואנו נאלצים כעת להתמודד עם עלילת דם נוראית, ביטוי לאנטישמיות הקלאסית שניצולי השואה הכירו מקרוב כילדים.

התופעה העולמית שאנו רואים כיום, של שנאת היהודים ושנאת ישראל, היא ביטוי לנאציזם שמעולם לא נעלם,רק לבש דמות חדשה. מול הנאצים שמנסים שוב להכחיד אותנו אנו שואבים כוחות וחוסן מניצולי השואה שקמו מן האפר בתעצומות גוף ונפש, הקימו לנו בית ומדינה ורובם הצליחו לשקם את עצמם ולהקים משפחות כאן בארץ ישראל. הם המגדלור שאליו אנו נושאים עינינו, הם בסיס החוסן שלנו, וגם כיום הם העוגן של כולנו. עלינו מוטל לנצח במלחמה הזו, להשיבם לביתם, להבטיח להם שקט ובטחה בזקנתם ולממש את הציווי - לעולם לא עוד.

למרות הקושי, האתגרים ומה שנראה לעיתים כבלתי אפשרי - התאווה לחיים חזקה מכל ויש לנו ממי ללמוד כיצד עושים זאת באופן הטוב ביותר, לומר ולממש - לעולם לא עוד.