עתיד משותף

האבק מתחיל לשקוע מעל קרב הגיור האחרון. הכנסת נכנסה לשנת הקיץ, והדיון סביב הצעת חוק הגיור שטילטל לאחרונה את העולם היהודי כבר דועך. במבט לאחור, ייתכן שיש להודות לח"כ דוד רותם, יוזם הצעת החוק. ראשית, יש להודות על ההצעה עצמה, לפני אותן תוספות שלוקחות אותה למחוזות אחרים, העוסקים בקביעה איזו יהדות נחשבת לגיטימית בעיני החוק הישראלי. הגשת הצעת החוק עם התיקונים הבעייתיים הולידה דו-קרב מרתק.

בעשורים האחרונים שב העם היהודי פעם אחר פעם לוויכוח בסוגיית הגיור בין אלה המבקשים להסדיר באמצעות חקיקת סטנדרט אחיד ואוניברסלי לגיור, לבין אלה המבקשים שמדינת ישראל תכיר במגוון רחב יותר של אפשרויות גיור. לכל צד בעימות יש נשק ייחודי: לאלה עומד כוחם של מוסדות מדינה וחקיקה, ולאלה יש גישה להנהגה הישראלית ולדעת הקהל היהודית, כמו גם היכולת לפנות לבג"ץ.

הפעם כל צד נכנס לקרב בשיא כוחו. ח"כ רותם הגיש את הצעת החוק ברגע פוליטי אידיאלי, שני חברי קואליציה מרכזיים - ישראל ביתנו וש"ס - הסכימו לאחד כוחות כדי לקדמה. אך גם הצד השני נהנה מחלון הזדמנויות ייחודי. ישראל ניצבת כיום בפני צונאמי של דה-לגיטימציה, ואשר על כן יהדות העולם היא בעלת בריתנו הקרובה ביותר. בזמן שיהודי התפוצות נאבקים למעננו, אף מנהיג ישראלי אינו יכול לאפשר מצב שבו יערערו על הלגיטימיות של החיים היהודיים של חלק ניכר מיהודי התפוצות.

בסבב העימות האחרון הגיעו לארץ מנהיגים יהודים רבים מהעולם. הם נפגשו עם עשרות ח"כים ושרים. עבור רבים זה היה ניסיון ראשון של הידברות האחד עם השני. העובדה שאף צד לא ניצח בעימות הנוכחי מעניקה לנו הזדמנות לנהל דיאלוג אמיתי בין הצדדים.

ויש על מה לדבר. יהודים רבים מהתפוצות שואלים, באופן לגיטימי, מדוע ישראל אינה כמו אמריקה בעניין זה: מה בין פוליטיקאים וסוגיות רוחניות? אך ישראל איננה אמריקה. ישראל היא מדינתם של כל היהודים באשר הם, עיקרון שבא לידי ביטוי בחוק השבות המעניק אזרחות ישראלית לכל יהודי המעוניין בכך. כתוצאה מעובדה זו, עבור המוסדות הרשמיים בישראל השאלה המשפטית "למי מגיעה אזרחות" מחייבת תשובה אחידה לשאלה "מיהו יהודי"-

לעומת זאת, ישראלים רבים אינם מבינים באיזו זכות מתערבים יהודי חו"ל בחקיקת הגיור שלנו, במיוחד כשאנחנו לא מתערבים בגיורים שלהם. אך אותו עיקרון, הגורס כי מדינת ישראל היא מדינת כל היהודים, מחייב שכל קהילה יהודית תהיה מסוגלת להרגיש כי ישראל היא גם ביתה. לכן, אסור לישראל להעביר חקיקה שתגרום להם להרגיש שיהדותם אינה רצויה פה.

אנו לכודים, אם כן, בדילמה. אותו אידיאל מכתיב מצד אחד אמת מידה אוניברסלית לשאלה "מיהו יהודי", ומצד שני מבקש שישראל תישאר פתוחה כלפי הקהילה היהודית העולמית, על כל גווניה.

המתח הזה מושרש בעצם מושג המדינה היהודית ובעובדה שיהדות היא גם אומה וגם דת. המתח הזה הוא הכרחי, ואסור לוותר עליו. אם צד אחד ינצח, ייצאו שניהם נפסדים מכיוון שנאבד את המדינה שכולנו רוצים בה - בית לאומי לכל יהודי בכל מקום בעולם, בכל אורח חיים שבו יחפוץ.

בשבועיים האחרונים התברר לשני הצדדים כי אין באפשרותם לפתור את חילוקי הדעות בכוח. האיומים העומדים בפני העם היהודי גדולים מכדי שנהיה מפולגים. בקרב הגדול למען הבטחת עתידנו המשותף, עלינו להבין שאין לנו בעלי ברית חשובים יותר מאשר זה את זה. עלינו להתחיל להקשיב האחד לשני, ויפה שעה אחת קודם.

הכותב הוא יו"ר הסוכנות היהודית

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו