מחר בערב נחגוג את חג השבועות - חג מתן תורה. ביום זה, לפני 3,323 שנים בדיוק, התכנסו נשמותיהם של היהודים שלאורך כל הדורות למרגלות הר סיני, ובמעמד מרהיב ומרטיט כאחד העניק לנו אלוקים את התורה. בזמן שהעולם שסביבנו היה באותם ימים אסופה של עמים באים וחולפים (מי זוכר את הגרגשי או האשורי-), שהתבלבלו בינם לבין עצמם בניסיון להבין מי מנהל פה את העסק ואיך זה בכלל עובד, היהודים הפכו להיות העם הראשון והנצחי שקיבל מאלוקים את ספר ההדרכה שחיבר בכבודו ובעצמו. ספר זה, שקיבלנו במעמד מתן תורה, הפך אותנו לאומה בעלת קודים אמוניים ומוסריים ייחודיים ונעלים. התורה היא גם זו שאיחדה אותנו לאורך אלפי שנים. לא משנה אם היית יהודי שגר במרוקו או שהיית אזרח בפולין, לא חשוב אם שמעת מוסיקה מזרחית באלג'יר או אכלת גולש בהונגריה - בכל מקום שבו היו יהודים הם למדו אותה תורה, קיימו אותן מצוות, שמרו אותם חגים והתפללו באותה שפה של קודש. ובכל זאת, אף על פי שחג השבועות מחזיר אותנו לדורות הקודמים, כיום דווקא הילדים אחראים לחגיגות מתן תורה. ולא רק בגלל קישוט בתי הכנסת בצמחייה ירוקה או עקב הכנה מבעוד מועד של שקיות מים שיושלכו, בסיכול ממוקד, על עוברים ושבים תמימים. המדרש מספר כי בשעה שביקש אלוקים להעניק את התורה לישראל במעמד הר סיני ידע אלוקים עם איזה "עם קשה עורף" הוא מתעסק, וביקש מהיהודים, בדיוק כמו לפני חתימה על הלוואה, להביא ער-בים. בני ישראל הציעו ערבים שונים, למשל האבות או הנביאים, אך ה' סירב. רק כשהציעו לו כי "בנינו יהיו ערבים בעדנו", הסכים לכך הקב"ה, ונתן את התורה הקדושה לעם ישראל. אז למה באמת דווקא הילדים- כי הילדים, העתיד של כולנו, הם הסיבה האמיתית להשקעה. כשאלוקים רצה לתת את התורה, הוא למעשה עשה מסחר: הוא העניק לעם היהודי את הדבר יקר הערך ביותר שיש לו ("טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף"), אבל גם רצה לדעת מה הוא יקבל בתמורה. האבות הקדושים והנביאים הם רק חלק זעיר מן העם, וחלק היסטורי. במילים אחרות - השקעה לא מניבה. דווקא מיליוני ילדי עם ישראל, העתיד של העם היהודי בכל רגע נתון, החל מלפני 3,323 שנה, הם הסיבה ששיכנעה את אלוקים כי החזרת ההשקעה שלו בעם ישראל - נתינת התורה - תהיה משתלמת למדי. את חג השבועות חבים אנחנו אם כך לילדי ישראל - בזכות עירבונם זכינו לקבל את התורה. יותר מכל חג אחר, הוא כתוב על שמם. צעירי חב"ד אפילו הכינו להם הפתעות מתוקות בבתי הכנסת. ולכן גם אני אקח בעוד יומיים את שלושת ילדיי היקרים, אתייצב איתם בבית הכנסת לשמיעת עשרת הדיברות, ועם עוד מיליוני ילדים יהודים אחרים מרחבי הגלובוס שיעשו בדיוק אותו הדבר, נראה לאלוקים כי הערבים של אותה הלוואה היסטורית עומדים בתנאים ומקיימים את חלקם בהסכם. הכותב הוא רב, דובר חב"ד