ביום שני חגגה ארה"ב את לידתו של אחד ההוגים הדגולים, הבולטים ומעוררי ההשראה בתולדותיה: הכומר ד"ר מרטין לותר קינג הבן. בגיל 33, במהלך כהונתו של הנשיא קנדי, פעל קינג להשגת זכויות אזרח; בגיל 34 הוא נשא את נאומו ההיסטורי, "יש לי חלום"; בגיל 35 הוענק לו פרס נובל לשלום; בגיל 39 הוא נרצח מיריות מתנקש. יום הולדתו הוא תזכורת לכל אלה שמסכנים - ולפעמים אף מאבדים - את חייהם בשם החירות והשוויון באמריקה.
ב-1929, השנה שבה נולד קינג, אמריקה היתה שסועה בחילוקי דעות גזעיים ואתניים. סידרת חוקים מקומיים ופדרליים - המוכרים כחוקי ג'ים קראו - חייבה הפרדה גזעית במתקנים ציבוריים ושאפה להגביל ולהקשות את מעורבותם של שחורים בבחירות או בחיים הציבוריים באמריקה. חוקים אלה העניקו לשחורים מעמד של "נפרדים אך שווים". החוקים היוו אפליה בחסות המדינה - אפליה שהובילה לתנאים נחותים מאלה שקיבלו האזרחים הלבנים ולמיסוד שיטתי של קיפוח כלכלי, חינוכי וחברתי. אף שב-1954 ביטל בית המשפט העליון של ארה"ב את דוקטרינת "נפרדים אך שווים", האפליה המשיכה ברבות ממדינות ארה"ב. באותה תקופה סבלו מאפליה גם קבוצות אחרות בארה"ב: ועדי בתים, למשל, הגבילו כניסת יהודים, אירים, איטלקים קתולים ואחרים. יהודים וקתולים סבלו מאפליה גם בתעסוקה, לא הורשו להיכנס למועדונים חברתיים מסוימים, לימודיהם באוניברסיטאות הוגבלו במכסות ועוד.
מיום הקמתה של התנועה למען זכויות האזרח צעדו אזרחי אמריקה השחורים ואזרחיה היהודים זה לצד זה. ב-1909 הקימו מנהיגים יהודים את האגודה הלאומית לקידום שחורים. שנה לאחר מכן הקימו מנהיגים יהודים ושחורים את הליגה העירונית למאבק באפליה גזעית. ג'וליוס רוזנוולד ובוקר ט. וושינגטון פעלו יחדיו ב-1912 לשיפור מערכת החינוך לשחורים בדרום ארה"ב. אנדרו גודמן נרצח במיסיסיפי על ידי הקו קלוקס קלאן משום שסייע ברישום שחורים לבחירות.
כיום, אמריקה היא מדינה טובה יותר הודות לתנועה למען זכויות האזרח, שקינג העניק לה השראה וסייע בהנהגתה. ב-1964 אסר חוק זכויות האזרח על אפליה בגין "גזע, צבע, דת או מוצא" בתעסוקה ובמתקנים ציבוריים. חוק זכויות ההצבעה מ-1965 השיב את זכויות ההצבעה, וחוק הדיור ההוגן מ-1968 אסר על אפליה במכירת דירות ובתים ובהשכרתם. אף שעברנו דרך ארוכה מאז - עדיין המלאכה רבה. המאבק למען זכויות האזרח מזכיר לנו כי אמריקה היא מדינה הפועלת כל העת להמשיך להשתפר לרווחת כל אזרחיה ולוחמת באפליה על כל צורותיה. אנו גאים בכך.
המאבק המתמיד לשיפור ולהפיכת העולם למקום טוב יותר מאשר בשנים עברו משותף לארה"ב ולישראל. כפי שהנשיא אובאמה אמר, הקשרים בין ארה"ב לישראל הם יותר מברית אסטרטגית; זהו קשר מוסרי בין עמים של שתי דמוקרטיות.
אזרחי אמריקה רואים בישראל מדינה הדומה לשלהם מבחינות רבות, מדינה שמיום הקמתה נאבקת לשרוד ולא רק מצליחה כנגד כל הסיכויים - אלא גם משגשגת. אמריקה וישראל ייחודיות בעולם בכך שהאבות והאמהות המייסדים שלנו החליטו לעזוב את מקום הולדתם בחיפוש אחר עתיד טוב יותר. במקרה של ישראל, לשוב למולדתם. הם רצו להיות חופשיים מפחד ולהפוך לחלק מדבר גדול. שתי המדינות שלנו הוקמו על יסוד ההנחה שלבני אדם יש זכות לחיות ולשגשג ולקבוע בעצמם את גורלם. זו הסיבה לכך שב-1984, במהלך ביקור של הצי השישי של ארה"ב, רב ארנולד רזניקוף, הרב של חיל הים האמריקני, ניצח על הטקס הישראלי הראשון שנערך בנוכחות נשיא המדינה ביום הזיכרון למרטין לותר קינג הבן. גב' אורה הרצוג, רעייתו של הנשיא דאז חיים הרצוג, אמרה שהיא גאה לארח אירוע לכבוד הכומר קינג משום שישראל וד"ר קינג חולקים את אידיאת החלום.
בשבוע שבו אנו מציינים את קינג, נזכור גם את המאבקים המתמשכים לחירות, שוויון וזכויות האזרח בארה"ב ובעולם כולו.
הכותב הוא שגריר ארה"ב בישראל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו