"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לטובת הילד וההורים

,עודכן

חזקת הגיל הרך בישראל קובעת שילד עד גיל 6 יישאר בחזקת אמו, אם ההורים הגרושים לא הגיעו להסכמה. בפועל, גם לאחר שהילד חצה את גיל 6, למעשה עד הגיעו לגיל 18, הוא נותר בחזקת האם.

חזקת גיל הרך התאימה אולי לזמן שבו היא נקבעה, בשנת 1962, אבל מאז אנחנו עדים לתהליך חברתי שהולך וצובר תאוצה. נשים ואמהות לא רק יוצאות לשוק העבודה, אלא מפתחות קריירה ותופסות עמדות בכירות. לעומת זאת גברים רבים, בעיקר אבות, מוצאים את מקומם דווקא בבית, ומתגאים בכותרת "עקר בית". זהו תהליך מבורך אשר יש לקדמו.

הקונפליקט בין ההורים על החזקת הילד בימינו משקף מציאות שבה הסדרי משמורת לא סימטריים רק מנציחים ומעצימים את הקונפליקט, את תחושת הקיפוח והעלבון של האב ואת תחושת העליונות של האם. לפיכך ממליצה ועדת שניט לבטל כל חזקה על הילד ולשמור על עקרון הסימטריה והאיזון בין ההורים, ובכך להציבם על קרקע אחת.

ברגע שהגדרות ההורים הן שוות, ייתרנו את אחד המאבקים הכואבים יותר: המאבק על המשמורת. כאשר אין על מה להילחם, פשוט מפסיקים לעשות זאת ומתחילים לשתף פעולה. לטובת הילד, וההורים.

מעבר לעקרון טובת הילד, השארת חוק חזקת גיל הרך, אשר בוטלה זה מזמן בכל מדינות המערב, מהווה המשך פגיעה באמהות כנשים, וזאת מעצם כך שהחוק והחברה כאחד רואים באם את המטפלת העיקרית בילד ולא מאפשרים את קידום השוויון בין המינים. אישה היא אמא, אך לא רק. השארת חזקת הגיל הרך מקבעת את ההסתכלות החברתית לגבי תפקידם של הגבר והאישה בחברה. חזקת גיל הרך יוצרת מצב אבסורדי שבו האב "רשאי" ו"זכאי" להיות עם ילדיו, ואילו עבור האם זו "חובה". לפי ההמלצות החדשות, אפשר יהיה לפנות לבית המשפט בבקשה לחייב את ההורה - אב או אם - המפר את אחריותו כלפי הילד, לממש את אחריותו ההורית ואף לשלם פיצויים בשל אי מימושה.

ומה לגבי חלוקת זמני השהות עם הילד? הגדרות ההורים יהיו מעכשיו רק אמא ואבא, אבא ואמא. כל משפחה תוכל לבנות את ההסדר הנכון לה, אם באופן עצמאי, אם בעזרת בית המשפט.

ומה לגבי המזונות? ועדת שניט לא מונתה לדון בעניין המזונות כדי לא להכניס שיקולים זרים לדיוניה. על נושא המזונות יושבת ועדת שיפמן, שגם היא אמורה לפרסם את מסקנותיה בקרוב. מסקנות ועדות שיפמן ושניט עצמאיות ואינן תלויות זו בזו. ועדת שיפמן אמורה להמליץ על קביעת סכום מזונות בעזרת נוסחה שקופה וברורה, על פי שני קריטריונים מרכזיים - גובה ההכנסה של כל אחד מההורים וחלוקת זמני השהות.

* * *

לא נשאר לנו אלא לברך את שר המשפטים יעקב נאמן על שבחר לאמץ את מסקנות הדו"ח ואת המלצותיו ולקדמן לחוק בישראל, ובכך לקדם את שלומם ורווחתם של ילדינו - דור העתיד.

הכותב הוא אב גרוש,
יו"ר עמותת הורות משותפת = טובת הילד

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

גיא רוה

הכותב הוא יו"ר עמותת "הורות משותפת - טובת הילד"

כדאילהכיר