"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפריימריז: קול המתפקדים נשמע

,עודכן

התשובה האופיינית לכל המלינים על הדמוקרטיה במפלגות היא ברורה ולקונית: "הכל באשמת שיטת הפריימריז המושחתת". אומרים זאת פוליטיקאים שכשלו. כותבים כך עיתונאים חדי לשון. כולם חוזרים על המנטרה העבשה כל כך של "דילים" ושל "מפקדי ארגזים". דומה שעד שבאו הפריימריז לאוויר העולם היתה שיטת בחירות מסודרת, מוסכמת ובעיקר צודקת בתוך המפלגות.

כמי שליווה את לידתם של הדמוקרטיזציה והפריימריז במפלגת העבודה, אני מעיד על עצמי ועל חבריי שהמרנו שיטת בחירות נלוזה בשיטת בחירות רבת סכנות וסיכויים. בשנות ה-80 החלו כמה מהמפלגות בישראל להמיר את שיטת הוועדה המסדרת בשיטה של בחירות פתוחות הרבה יותר. לא אשכח את בחירת מועמדי הליכוד לכנסת ב-1984. כל מועמד היה יכול להביא את עצמו לדין הבוחר, בלי להיות תלוי בשיקולי "נאמנות" עיוורת למנהיגות. המרד בשורות הליכוד הנחיל תהליך בחירה לציבור גדול יותר.

באותן בחירות עדיין נקבעה רשימת המערך לכנסת באמצעות ועדה מסדרת, שכללה את צמרת התנועה. הסתירה בין הצבעוניות של הליכוד לחדר אפוף העשן ברחוב הירקון 110 הביאה אותי ואת חבריי להנהיג רפורמה, וכפינו את רצוננו על ההנהגה לקראת בחירת המועמדים לכנסת ב-1988. הוועדה המסדרת שמולה לחמנו היתה ייבוא של סמכותיות מזרח-אירופית. חבר הכנסת לא נבחן לפי תרומתו לכנסת ולציבור, אלא לפי רמת הקונפורמיזם שלו להנהגת המפלגה. זכרנו כיצד הוצאה שולמית אלוני מרשימת המערך כמה שנים קודם. היא היתה חברת כנסת אהודה, פעילה ויוזמת, אבל בעידן גולדה מאיר פסקה הוועדה המסדרת על הזזתה למקום לא ריאלי.

מאז עברו רוב המפלגות לפריימריז. במהלך השנים נתגלו פגמים לא מעטים בשיטה זו: חברים התפקדו לקראת הפריימריז ואז פסקו מחברותם במפלגה, גופים סקטוריאליים ערכו מפקד מאורגן ויכלו להשפיע על אופן בחירת המתפקדים. דילים תמיד היו ויהיו, אך שיטת הפריימריז מקשה את מימושם ואת השפעתם, בעיקר כשיש מספר מתפקדים גדול. כך, למשל, ב-1996 וב-1999 התפקדו מאות אלפים לשורות מפלגת העבודה. כל "קבלני הקולות" השפיעו מקומית או מגזרית, אבל לא קבעו את הרכב הרשימה ואת דיוקנה.

רבים אינם מרוצים מהרכב רשימת הליכוד בפריימריז שנערכו השבוע. "תוצאה של דילים", הם אומרים, ואני חייב לומר שזו דעה חובבנית. הליכוד שינה את פניו לא כי חיים כץ הביא כמה אלפים לקלפי. כש-73 אלף בוחרים מגיעים לקלפי, כץ לא קובע את התוצאות. אולי זה מצער ואולי לא. זה קשור לגישה הפוליטית. התוצאות בליכוד מעידות על השינוי בעמדות מצביעי הימין. בני בגין לא נכשל כי לא נכלל בדיל, אלא כי המתנחלים הפכו לחלק נכבד במתפקדי הליכוד, ועם מתפקדים אחרים בעלי גוון לאומני לא סלחו לו על עמדותיו בעניין מגרון וסמכות ביהמ"ש העליון.

הפריימריז הם שיטה שיש בה פגמים לא מעטים, אבל היא המועדפת מכל האחרות לקבוע רשימה מייצגת ולא רשימה מטעם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר