"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
האם המדינה מעודדת אבטלה?
הסיוע שניתן למעסיקים לא מותנה בשמירה על משרות העובדים • לכן, מי שארגונו נפגע כלכלית מהמלחמה - הוציא עובדים לחל"ת • אין תמריץ להחזירם לעבודה
שטרות כסף (אילוסטרציה)| צילום: יהושע יוסף

האם המדינה מעודדת אבטלה?

הסיוע שניתן למעסיקים לא מותנה בשמירה על משרות העובדים • לכן, מי שארגונו נפגע כלכלית מהמלחמה - הוציא עובדים לחל"ת • אין תמריץ להחזירם לעבודה

,עודכן
0השמעה

כולנו בטראומה. מדינה שלמה מתאבלת וכואבת. בתקופה הזו נוספה לחייהם של ישראלים - עובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת ומעסיקים שנקלעו לקשיים - חרדה קיומית נוספת.

מאות אלפי משפחות מצפות שהמדינה תסייע להן להתמודד עםהמשבר הכלכלי, ותעמוד לצידן כדי לאפשר להן לחזור לעבוד או להמשיך לעבוד. גם מעסיקים מצפים לסיוע, שיאפשר לצמצם עלויות מחד גיסא ולהימנע מפיטורי עובדים או מהוצאתם לחל"ת מאידך גיסא. למרבה הצער, נראה שקברניטי המדינה טרם התפנו לעסוק בכך. התוכנית הכלכלית שאימצה הממשלה מעניקה פיצוי למעסיקים שהכנסתם ירדה, ודמי אבטלה למי שהוצאו לחל"ת או פוטרו לחודשים אוקטובר, נובמבר ודצמבר.

אם המלחמה תימשך המשק לא יתאושש, ויעלה צורך בהארכתה גם לחודשים הראשונים של 2024 - ותידרש לשם כך חקיקה חדשה. בינתיים, חוסר הוודאות פוגע הן בעובדים והן במעסיקים, שלא יכולים לתכנן את צעדיהם באופן מושכל.

לצד זאת, קיים נושא נוסף שטרם נדון בממשלה: המדיניות שהונהגה עד כה מעניקה למעסיקים יד חופשית לפטר עובדים, ולא מעודדת העסקה. הסיוע שניתן למעסיקים על הוצאות שכר לא מותנה בשמירה על משרות העובדים. לכן, מי שארגונו נפגע כלכלית מהמלחמה, פנה לצמצום כוח אדם והוציא עובדים לחל"ת. אין תמריץ להחזיר עובדים. המשמעות של חל"ת לעובד היא אובדן הכנסה, פגיעה בתחושת הביטחון והיציבות הכלכלית, אובדן זכויות סוציאליות כמו פנסיה ופיצויים, והכי חמור - ניתוק כמעט מוחלט ממקום העבודה, מה שמקטין את הסיכויים לחזור אליו בעתיד.

זה לא חייב להיות כך. אם הממשלה תספק תמריצים למעסיקים בקשיים שיעסיקו את עובדיהם במשרה חלקית, הפגיעה במשק תהיה פחות חמורה ומתמשכת. חלקם יוכלו להחזיר עובדים שהוציאו לחל"ת, בהנחה שעם הזמן שיעורי המשרה שלהם יגדלו. במצב כזה, העובדים ישמרו על תחושת שייכות ומחויבות למעסיקים וזכויותיהם הסוציאליות יישמרו, ואילו המעסיקים יוכלו להניע את העסקים בקלות לאחר שהמשבר יחלוף. המשק כולו יתאושש מהר יותר, ולא ייגרר למיתון עמוק ומתמשך.

אם הממשלה תספק תמריצים למעסיקים בקשיים שיעסיקו את עובדיהם במשרה חלקית, הפגיעה במשק תהיה פחות חמורה ומתמשכת. חלקם יוכלו להחזיר עובדים שהוציאו לחל"ת, בהנחה שעם הזמן שיעורי המשרה שלהם יגדלו

המתווה שאנו מציעים הוא מנגנון סיוע ישיר למעסיקים: המעסיק ישלם לעובד את השכר לפי שיעורי המשרה שבהם יחזור לעבוד, והמדינה תשפה את העובד דרך החזר שיועבר למעסיק ב־70% על היקף המשרה המושבתת. כלומר, על ההפרש בין השכר הקודם לשכר המופחת.

לפי ניתוח שערכנו, אם 20% יוחזרו מחל"ת למשרה חלקית חודשיים מוקדם יותר מכפי שהיו מוחזרים ללא השיפוי הממשלתי, החיסכון הכולל למדינה יעמוד על כ־147 מיליון שקלים.

אם מקבלי ההחלטות יאמצו את המנגנון, זו תהיה דרך להניע מחדש את גלגלי המשק, לצלוח את המשבר, להקטין את הפגיעה במעסיקים ובעובדים, ולחזק את חוסנה של החברה הישראלית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

טלי ניר

מנכ"לית עמותת 121