ביום נתון הכל אפשרי

לפעמים בספורט צריך מזל. לפעמים המון מזל. וגם אז, אומרים, למזל צריך לעזור. תשאלו את לי נה, שרק אתמול, בניסיון השלישי ואחרי שחצתה את גיל 30, הצליחה לזכות באליפות אוסטרליה.

למה מזל? כי לי נה לא פגשה יריבה המדורגת ב־20 הראשונות עד שנתקלה בדומינקה ציבולקובה בגמר. הדרך שלה לשם נסללה על ידי אחרות, שהעיפו מדרכה את המדורגות הבכירות. הסינית שיחקה מול יריבה עקשנית אבל חסרת ניסיון בגמר קל יחסית והאמת, די מאכזב.

הגמר הזה סיקרן את אוהדי הטניס בעיקר בגלל יוצא הדופן שבו: גמר ללא אבק כוכבות בין סלובקית צעירה, בגמר גרנד סלאם ראשון, לבין סינית מבוגרת שרחוקה מלהיות שלאגר.

לעומת גמר הנשים, גמר הגברים הבוקר הוא הרבה יותר מעוד משחק מסקרן. הסופר־קלאסיקו בחצי הגמר בין רפאל נדאל לרוג'ר פדרר איכזב, גמר כל־שוויצרי היסטורי ירד מהפרק, אבל נותרנו עם גמר מעניין בין שני טניסאים מצוינים ועם סיפור סינדרלה אחד.

סטניסלאס ואוורינקה מנהל כבר שנים קריירה בצילו של פדרר. הוא ניצח פחות והתפרסם פחות, הוא לא מחוזר על ידי ספונסרים, ואין לו היופי הפיזי או הקלאסה האופפת את פדרר.

אבל לוואוורינקה יש טניס. בשנה האחרונה הוא התבגר לא רק כטניסאי, אלא גם כלוחם. הוא פיתח לעצמו הגשה חזקה וחבטת גב יד אימתנית ושיפר את כושרו הפיזי והמנטלי בכמה דרגות, כך שהציטוט שלו על עצמו מלפני כמה שנים - "אני השוויצרי שמפסיד" - כבר מזמן לא מדויק.

בגמר היום ואוורינקה עדיין האנדרדוג. הוא הפסיד לרפאל נדאל ב־12 המפגשים ביניהם עד כה וזהו גמר הגרנד סלאם הראשון שלו בקריירה, כך שכמעט אין סיכוי שלא ירעדו לו הידיים.

אבל ואוורינקה ייהנה מכל הפריבילגיות שיש לאנדרדוג: אפס ציפיות, קהל אוהד שרוצה לפחות לראות מאבק צמוד והאפשרות לשחק טניס התקפי ומשוחרר. עוד נקודת אור עבורו? אם יש טורניר גרנד סלאם שבו מתקשה נדאל היסטורית לזכות עד כה זאת אליפות אוסטרליה הפתוחה, שבה זכה רק פעם אחת.

הסיכויים שוואוורינקה יפתיע את נדאל קלושים, אבל לפני שבועיים איש לא נתן לו סיכוי לעבור גם את רבע הגמר, אז מתברר שביום נתון הכל, באמת הכל, אפשרי.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!