במשך שנים של מאבק פורום המשפחות השכולות במסגרת ארגון אלמגור, זעקנו נגד שחרור מחבלים. התחננו, ביקשנו - אל תשחררו מחבלים מורשעים, אל תוציאו רוצחים לרחובות. כואב לנו היום לומר: "אמרנו לכם". הנה עוד ראיה, עוד אקדח מעשן שמוכיח כי שחרור המחבלים עולה לנו בחיי ישראלים. אנו שומעים שהנתונים של שירותי הביטחון על כמות המחבלים החוזרים לטרור היו מונחים על השולחן, והממשלה לא מצאה לנכון לעשות כלום.
ארגון חמאס שהיה צריך להיעלם מזמן, שהיה צריך לרסק אותו במקום להעצים אותו עם שחרור אלף מחבלים, המשיך להתגרות, לשגר רקטות, לחפור מנהרות לתוך ישראל. בכל מדינה מתוקנת מעשים דוגמת ירי טילים, מנהרות תקיפה, חטיפות ורצח היו בבחינת הכרזת מלחמה, רק בישראל אנו מתעלמים מהסכנות עד שהן פוגעות בנו.
אם היה ידוע לכוחות הביטחון שיש 50 משוחררי עיסקת שליט שהפרו את תנאי השחרור, למה לא עצרו אותם מייד? למה חיכו עד שיחטפו שלושה נערים? למה מחכים תמיד שיקרה הנורא מכל בטרם פועלים?
חטיפת שלושת הנערים לפני שבוע וחצי וכן רצח נצ"מ מזרחי על ידי משוחרר עיסקת שליט הם - אם לא עילה להכרזת מלחמה - לפחות הפרת הסכם, ולפיכך מדינת ישראל חייבת לומר שאינה מחויבת אליו יותר, שעוצרים מייד את כל המשוחררים ומחזירים אותם לכלא. לפני ביצוע עיסקת שליט הרגיעו אותנו שהרוצחים חותמים על מסמך שבו הם מתחייבים לתנאי שחרור מגבילים, ובראשם לא לחזור לטרור. שאלנו מה קורה אם המחבל לא חותם. משכו בכתפיים ואמרו לנו שאין מה לעשות, העיסקה היא מקשה אחת ואי אפשר לבטל שחרור של מחבלים שברשימה. אז כעת - יואיל ראש הממשלה להחזיר הגלגל לאחור. הריסת בית המחבל שהכריז עליה היא מעט מדי ומאוחר מדי, כמו שאר פעולות הממשלה בטיפול במחבלים.
יש להכריז מייד כי אין יותר שחרור מחבלים ולא משנה באילו נסיבות. חטיפות, תקיפות וניסיונות לשבש את החיים יגרמו לתגובה לא מידתית ולריסוק הגוף התוקף. חייבים לבצע החמרה מיידית ואמיתית של תנאי הכליאה של מחבלים, ובמקביל להכריז על מלחמה בטרור ללא פשרות - ביו"ש כמו גם בעזה.
חייבים גם לקדם חקיקה מתאימה שתאפשר את החזרת המשוחררים לכלא ושתמנע שחרורים נוספים. הציבור בישראל מבין היטב ששחרור מחבלים מסוכן, פוגע בביטחון, לא מוסרי ולא צודק. זה הוכח בסקרים לפני ואחרי עיסקת שליט. אלא שבהינתן מספיק כסף, יחצ"נים וחברות פרסום שמתגייסות, אפשר לבצע שטיפת מוח לעם ולשכנעו שאין דרך אחרת פרט לשחרור מחבלים. רה"מ בחר לרכוב על הגל הזה ולשחרר אלף מחבלים ומאות רוצחים. זה הזמן לעצור, להבין ולהחזיר את השפיות. לא משחררים מחבלים רוצחים ויהי מה. רק כך אפשר להילחם בטרור.
הכותב שכל את בנו אסף בפיגוע באוטובוס קו 37 בחיפה ב־2003