מוסקבה חטפה בעקב אכילס

המשבר הקודם ברוסיה התרחש ב־1998, אז הודיע הקרמלין כי רוסיה לא תפרע את חובותיה לחו"ל, והרובל פוחת מכשישה רובלים לדולר לכ־21 רובלים לדולר.

היום הרזרבות במטבע החוץ של רוסיה הן גבוהות יחסית, החוב הרוסי יחסית לתל"ג הוא נמוך, וגם חלק מהחוב הממשלתי הרוסי נקוב ברובלים ולא במטבע חוץ. עד כאן החדשות הטובות. החדשות הטובות פחות הן שהחוב לחו"ל של החברות והבנקים המסחריים, חלקם ממשלתיים, הוא גבוה ביותר. חלק ניכר של הפעילות הכלכלית מבוצע על ידי חברות ממשלתיות שהחוב שלהן כנראה לא נספר בחוב הממשלתי.

בעיה עיקרית נוספת של רוסיה היא תלותה בדלקים ובאוצרות טבע - יותר מ־%70 מסך ייצוא הסחורות. לעומת זאת, סך הייצוא התעשייתי של רוסיה לאיחוד האירופי, השותף הגדול ביותר, הוא קטן ביותר ועומד על 16 מיליארד יורו בלבד, מעט יותר מהייצוא לאיחוד של ישראל.

כמו כן, המאזן המסחרי של רוסיה תלוי מאוד במחירי הנפט. כשמחיר הנפט יורד, קיים קושי לממן את הייבוא, שבו רוסיה תלויה במיוחד.

הנתונים גם מדגישים את התלות של רוסיה במערב ומלמדים כי המשך משטר הסנקציות עלול להקשות את הסיכוי להתאוששות. בעולם שבו מחיר הנפט והגז יורד, נראה כי התלות של רוסיה במערב גבוהה בהרבה מתלות המערב ברוסיה. גם תקציבה תלוי בהכנסות נפט ולכן ירידה של מחיר הנפט עלולה להביא גם לגירעון ולהעלאתם של מסים.