פעם בכמה שבועות זה קורה. רצף של תאונות דרכים קטלניות, הגובות מחיר כבד של הרוגים ופצועים. ולמשך יום, לעיתים יומיים, כולנו מתעסקים בכך. אולפני הטלוויזיה מתמלאים במומחים בתחום, יועצי תחבורה, תשתיות וחינוך, וכולם מדברים על הדרך לפתור את מה שכבר מזמן הפך למכת מדינה. ואחר כך, הקולות שוככים וכולנו חוזרים לשיגרת יומנו, כאילו כלום....
רבות דובר על התשתיות במדינת ישראל ועל מצבם העגום של כבישים אדומים, שבהם חוזרות ונשנות זה שנים תאונות דרכים. רבות
דובר גם על החינוך של בני נוער וצעירים לנהיגה בטוחה ואחראית. גם אני התייחסתי לנושאים אלה בעבר. שני הדברים נכונים, אך הפעם אני רוצה לייחד את דבריי למימד האנושי ובמיוחד לאחריות של כל אחד ואחת מאיתנו. באחריות ממשלת ישראל לשפר את התשתיות. גם למערכת החינוך יש אחריות לנושא חינוך לנהיגה נכונה. עם זאת, מספר התאונות לא רק שאיננו יורד, אלא ממשיך לטפס ולעלות.
כמה מאיתנו, היושבים מאחורי ההגה, באמת שמים לב לתנאי הדרך? כמה מאיתנו בוחנים בתשומת לב את רוחב המסלולים, את מצב הסימונים על הכבישים ובהתאם מחליטים להוריד את הרגל מדוושת הגז? כמה מאיתנו חושבים עוד פעם לפני שאנחנו עוקפים משאית, על קו מקווקו, כחוק, ובכל זאת מחליטים שלא לעקוף כי אנחנו לא משוכנעים ב־100 אחוז שהנתיב פנוי? כמה תאונות בימי גשם יכולות להימנע אם כולנו נזכור שעקב תנאי מזג האוויר הקשים כדאי להפחית את מהירות הנסיעה בסיבובים, להימנע מעקיפות מסוכנות ולעשות באופן כללי פעולות בצורה איטית ומחושבת יותר? חמור יותר מכל אלה, כמה מאיתנו נוהגים עם הטלפון הסלולרי ביד רק כדי לקרוא סמס דחוף או כדי לבדוק את החדשות האחרונות באינטרנט?
אנחנו משלימים עם תאונות הדרכים כאילו הן גזירת עולם, ושאין דרך להימנע מהן. כל אחד מאיתנו משמש דוגמה אישית לילדיו ברכב והם גדלים בדמותנו ומאמצים את התנהגותנו. האם כולנו שלמים עם הדרך שבה אנו נוהגים? האם זו הדוגמה שאנו מבקשים להנחיל לילדינו?
שנה חדשה היא זמן ראוי לחשבון נפש. נקבל כולנו החלטה פשוטה: לזכור לשים לב. לבדוק את תנאי הדרך, לשקול היטב לפני עקיפה ולא לקחת את מכשיר הסלולר ליד, גם אם בדיוק הרגע קיבלתם את הסמס שאתם מחכים לו כל היום. אם כל אחד מאיתנו ינהג בזהירות, תרתי משמע, אף אחד לא יוכל לנו. לא כביש משובש, לא גשמים ולא גדר הפרדה שחסרה.
מספר ההרוגים ב־2016 עבר את מספר ההרוגים בשנת 2015, והשנה טרם הסתיימה. זהו נתון מדאיג ביותר. יותר מ־300 איש נהרגו השנה בתאונות דרכים, רבים בגלל "הגורם האנושי". אני פונה ללב של כל אחד ואחד מכם, שמונה מיליון וחצי אזרחי ישראל, בואו ננסה להוריד את הגורם האנושי מסדר היום, בואו ניקח אחריות על החיים של עצמנו ושל אחרים. סעו בזהירות וקחו אחריות, בבחינת "המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו".
הכותב הוא ראש עיריית רעננה, יו"ר השדולה לבטיחות בדרכים בכנסת ה־18
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו