תלמדו את החומר. כמה פוליטיקאים הסבירו לנו השבוע שחוק הלאום הוא התחנפות של נתניהו לבוחרים. זו טענה מעניינת: כי עד היום חשבתי שככה זה בדמוקרטיה - הוד מעלתו הוא הבוחר, והנבחר צריך להתחנף אליו. אבל בשמאל החליטו שהבוחרים מימין אמורים לבחור, ואילו הנבחר צריך להתחנף לשמאל. זה לא עובד להם, ואפילו להפוך את ישראל ממדינה יהודית למדינת כל אזרחיה הם לא מצליחים - מעצבן העניין הזה של דמוקרטיה.
אז הנה סיכום חלקי: מי שדורשים לצאת מיו"ש, כדי שלא נהפוך למדינה דו־לאומית, רותחים על חוק שיאפשר יישובים רק ליהודים. ורגע אחרי שהם זרקו את החב"דניקים מרמת אביב, כי זה פוגע להם במרקם החברתי, הם דורשים לקבל ערבים בעפולה ואריתריאים בדרום ת"א. בכל מקרה, ההתנגדות לחוק הלאום היתה יכולה להתחיל להיות משכנעת, אחרי שעשרה קיבוצים יציעו שליש משטחם לערבים, ועוד שליש לחרדים. דוגמה אישית משכנעת יותר מהגיגים מתנשאים וריקים.
כל זה מוביל אותנו לסיפור על ר' אייזל חריף (כינויו של הרב יהושע יצחק שפירא, חי במאה ה־19), המופיע בכתבי ר' אלתר דרויאנוב: מחבר אורח בא לסלונים, הביא ספרו לרבי אייזל, ואגב שיחה בדברי תורה שאל: אל מי מאנשי העיר יפנה, כי יקנו את ספרו? אמר לו רבי אייזל: "עצתי שתפנה לפלוני". הלך המחבר לשם. קיבלו האיש בפנים זעומות ואמר לו: "מה לי ולספרים? איני יודע לקרוא ספר".
נעלב המחבר וחזר אל רבי אייזל ושאל בתרעומת: "מה ראית לשטות בי ולגרום לי עלבון?"
ענה לו רבי אייזל: "לא היתה לי, חלילה, שום כוונה רעה לשטות בך. אדרבה, לטובתך התכוונתי. אותו איש עושה כל חייו עסקים בדברים גנובים, אמרתי: הוא בוודאי יקנה את ספרך".
מהלכים אימים. בתחילת השבוע דווח שברשימה הערבית המשותפת שוקלים התפטרות קולקטיבית מהכנסת במחאה על חוק הלאום. קודם לכן הודיע על כך ח"כ זוהיר בהלול. מתברר שיש לחוק הלאום יתרונות שלא חשבו עליהם. היה חסר רק איום לרדת מהארץ ולפתוח בשביתת רעב, ככתוב בחוברת ההדרכה: "משפטי מפתח למאיימי הסרק".
עניין מטריד. השבוע פורסמה עדות שטענה כי ח"כ איתן ברושי מהמחנ"צ הטריד מינית לפני 15 שנה. ברושי מכחיש, אבל הפרשנים מיהרו לקבוע שאין מנוס מהתפטרותו. ברושי כמובן יישאר, אבל הפרשנים כבר היגגו שאת מקומו יתפוס אלדד יניב, שבכלל הצהיר כבר במאי כי הוא עוזב את המחנ"צ. אז פרשנים ועובדות לא תמיד הולכים יחד, אבל בואו נזרום איתם, ונאמר שיניב אכן בדרך לכנסת - זה יהיה יופי, ולא רק בגלל שזה נראה כמו עונש עבור המחנ"צ, אלא בגלל הסיפור הבא:
יניב כתב בשעתו ספר אינטרנטי בשם "פניית פרסה", שבו תיאר מעשי שחיתות שלכאורה ביצע, רגע לפני שהתחיל להטיף לטוהר מידות. אחד הפרקים מוקדש לפעם בה יניב עצמו, בשירות מיליארדר מוכר, הוביל פוליטיקאים ישראלים ל"בית הזונות המפואר באירופה". כל זה הופך את ברושי, אם היה מבצע את מה שהוא מכחיש שביצע, לנזיר ישועי בהשוואה ליניב - ועכשיו מעניין אם היושרה של אבי גבאי תמשיך להוביל את השחקן החדש לאחד מכיסאות המפלגה, שהוא בקושי שולט בה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו