"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חסינות לחברה הערבית

,עודכן

בזמן שהתקשורת מנהלת דיון סוער בשאלת חוק החסינות והציבור חלוק בין תמיכה להתנגדות, ל־20 אחוזים מתושבי המדינה פשוט לא אכפת מכך, כי כל מה שהם משוועים לו הוא חסינות לעצמם; חסינות מהירי ומהאלימות ברחובות. אני מדבר עלינו, המגזר הערבי.

בנצרת, בטמרה, בבאקה, בכפר כנא - כמעט בכל יום צצים דיווחים על עוד אירועי רצח בחברה הערבית. בלא מעט מהמקרים האלה נפגעים גם אנשים חפים מפשע. אנו רק בחודש מאי, ומספר הנרצחים במגזר הערבי מתחילת השנה כבר עומד על 24. החברה הערבית מוצפת בעיות פנים־חברתיות בוערות, מהמצב הסוציו־אקונומי הקשה, דרך התשתיות הלקויות ביישובים ועד להיקף הפשיעה והיעדר הביטחון. זו מציאות חיים לא הגיונית.

אף שיש לנו נציגים בכנסת, הם לא מקדמים את הטיפול בבעיות אלה, ולא דואגים להניח את הנושא על סדר יומה של הממשלה. כשחברי כנסת כמו איימן עודה ועאידה תומא סלימאן מפנים את חיצי הביקורת למשטרה, הם שוכחים לציין שלפני קצת פחות משנה הם הצביעו נגד הקמת תחנות משטרה במועצות מקומיות לפי החלטת המדינה, תיקון לחוק שמטרתו להגדיל את נוכחות המשטרה ולחזק את האכיפה ברחוב הערבי. איך הם מאשימים אחרים, כשהאחריות לכך רובצת בראש ובראשונה על כתפיהם?

בשנים האחרונות הזניחו הח"כים הערבים את הציבור שלהם, והיו עסוקים בהסתות, בפילוג ובסוגיות חוץ על חשבון בוחריהם. ביום הבחירות גילה הציבור הערבי אדישות, ורובו נשאר בבית במחאה, מה שגרם לרשימות הערביות להתכווץ, ולמפלגת בל"ד להתנדנד על גבול אחוז החסימה. לאחר הבחירות הבטיח איימן עודה לערוך בדק בית כדי להבין מה גרם לשיעור ההצבעה הנמוך במגזר הערבי. דומה שהדבר טרם נעשה.

ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי אמנם כבר לא בכנסת, באסל גטאס יושב כבר כמעט שנתיים בכלא, אך אל תטעו: ההנהגה הערבית אמנם מתחלפת, אבל במהותה זו אותה גברת בשינוי אדרת. עברו שלושה שבועות מיום השבעת הכנסת החדשה, ועד כה דאגו הנציגים הערבים לצאת מהמשכן בזמן השמעת המנון המדינה, להשתתף בצעדות ובאירועים לכבוד יום הנכבה עם דגלי פלשתין ולדבר על אפרטהייד, על כיבוש ועל תמיכה ב־BDS. החברה הערבית דורכת בינתיים במקום, דבר לא השתנה, ורק הדם ממשיך להישפך לחינם.

הסוף לאלימות בחברה הערבית לא נראה באופק. הנציגים שלנו ממשיכים לעסוק בפרובוקציות, במקום לעבוד עבורנו. למען האמת, זה הפשע הגדול ביותר כיום במגזר הערבי.

יוסף חדאד הוא פעיל חברתי ערבי־ישראלי, מנכ"ל עמותת "ביחד ערבים זה לזה"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר