בתי החולים על סף תהום

השאלה אם בתי החולים נמצאים במצב של אי־ספיקה היא שאלה של הגדרה. אני לא אוהב להשתמש במושגים של קריסה או אי־ספיקה. אם אקבל הוראה לקלוט עוד 100 חולים, נמצא את הפתרון. כיום פועלות ברמב"ם שלוש מחלקות קורונה, שהן כמעט בתפוסה מלאה. צריך להבין: ככל שהתחלואה תעלה ובתי החולים יקלטו חולי קורונה, כך זה יבוא על חשבון חולים אחרים ומחלקות קיימות.

מכל מקום, אין חלוקה בנטל בין בתי החולים - זה נכון שהעומס בבתי החולים בצפון גדול יותר מאשר במרכז. יש צורך לאזן בין החולים הנקלטים בבתי החולים השונים. בגל הראשון התחלואה היתה בעיקר בירושלים ובמרכז. כעת בגל השני עיקר התחלואה הוא בצפון ובירושלים. אצלנו ברמב"ם, לדוגמה, רוב מיטות האשפוז תפוסות, ואם קצב העלייה בתחלואה יימשך, בלית ברירה חולים יופנו לבתי חולים אחרים.

נוסף על כך, הצוותים הרפואיים שחוקים ונמצאים על קצה גבול היכולת - מה שמחמיר את המצב. גם אם ייתנו לי תוספת של רופאים, אחים ואחיות ואנשי צוות זה לא יעזור, כי אם המצב יימשך כפי שהוא נגיע לאי־שליטה, ולא נוכל להעניק טיפולים רפואיים אחרים למי שאינו חולה בקורונה. העובדות מדברות בעד עצמן, ואנחנו עומדים בפני תהום.

המסקנה היא שצריך להכריז מייד על סגר כללי. אין מנוס מלעשות אתחול של המערכת, כדי שלא נגיע למצב של איבוד שליטה ושחיקה טוטאלית של הצוותים הרפואיים. תוכנית הרמזור של פרופ' גמזו היא תוכנית טובה ומצוינת, שאפשר יהיה ליישם רק לאחר סגר כללי שיבלום ויקטע את שרשרות ההדבקה. זה עדיין לא מאוחר מדי. הכל תלוי בנו, אזרחי המדינה. אם נדע להקפיד על ההנחיות, לעטות מסיכות, להקפיד על שטיפת ידיים ועל ריחוק חברתי ולא להתקהל - נוכל להגיע למצב שהיינו בו לאחר הסגר בגל הראשון, עם רמת תחלואה נמוכה מאוד.

הסיבה שהגענו למספרים הנוכחיים נעוצה, בין השאר, בפתיחת מערכת החינוך. אנחנו רואים את המספרים של עשרות אלפי תלמידים ומורים שחלו או שנשלחו לבידוד. עם עובדות ומספרים קשה להתווכח. הגענו לא מוכנים ברמת התחלואה הנוכחית. אמנם הילדים כמעט אינם חולים בקורונה, אבל הם וקטור משמעותי מאוד בשרשרת ההדבקה.

באשר לחגי תשרי, צריך לזכור כי אחד הערכים החשובים ביותר ביהדות הוא פיקוח נפש, וצריך להבין שאין מנוס מהטלת סגר לפרק זמן מוגדר. המזל הגדול שלנו הוא מערכת הבריאות הטובה שיש בישראל, אבל צריך לומר זאת בקול רם וברור: לכל מערכת יש את קצה גבול היכולת שלה. השליטה במצב היא בידיים שלנו - האזרחים. אני קורא לכל אזרחי המדינה להקפיד על מניעת התקהלויות, מניעת חתונות ומסיבות רבות משתתפים, ותמיד להיות עם מסיכה שתכסה את האף והפה. רק כך, באמצעות ערבות הדדית, נוכל לקטוע את שרשרות ההדבקה.

לאחר מכן נוכל לעבור לאסטרטגיית יציאה. הדבר המשמעותי הוא תוכנית סדורה של יציאה הדרגתית ומדודה מהסגר. הערבות ההדדית בינינו חשובה מאוד, וכך גם נשמור על בריאות יקירינו, סבים וסבתות, הורים וילדים. הגל הראשון התאפיין בחולים מבוגרים, אולם בגל השני התחלואה היא פחות בקרב המבוגרים ויותר אצל צעירים. בלימת המגיפה היא בידיים של כולנו ואנחנו יכולים לה, אולם אם נמשיך לחפש פתרונות היכן שהם לא קיימים - הדרך לקטסטרופה תהיה קצרה מאוד.

הכותב הוא מנכ"ל בית החולים רמב"ם

הביא לדפוס: דניאל סיריוטי