האוסלו שלך חזר?

דווקא בשבוע שבו מנינו 30 שנה להסכמי אוסלו, הגיעו ידיעות על "חיזוק הרשות הפלשתינית". פורסמו כותרות על נשק, על רכבים משוריינים ואפילו על אמצעי לוחמת סייבר וריגול, שהועברו מהאמריקנים ישירות לרש"פ באישורה של ישראל.

הסכם אוסלו במלוא הדרו צף, וההיסטוריה תפסה צורה אקטואלית, אקטואלית מדי. אז, עמדנו וזעקנו "אל תיתנו להם רובים" - אבל רבין ופרס נתנו להם. אותם הרובים רצחו אחר כך את השכנים ואת החברים שלנו, הופנו לעבר חיילי צה"ל והפקירו את כולנו. הקונספציה שלפיה אם רק נחזק את הרש"פ היא תעשה עבורנו את העבודה המלוכלכת ותילחם בטרור לא רק שקעה - אלא דיממה.

שנים מקניטים אותנו "אם אוסלו היה כל כך גרוע, תבטלו אותו", ושנים אנו מסבירים, בצורה אינטליגנטית ואמיתית, שכמו שאי אפשר להחזיר חביתה להיות ביצה - כך אי אפשר לבטל בהינף יד הסכמים שנחתמו עם ערבויות בינלאומיות. אבל בהחלט אפשר לא לחזור אליהם, לקונספציות ולצעדים ההרסניים. כן לחתור למדיניות אחרת, שחושבת אחרת ומתנהלת אחרת, ולא מחזקת את גדולי שונאינו או סומכת עליהם.

בעקבות הסערה הציבורית והקואליציונית, שר הביטחון גלנט ורה"מ נתניהו מיהרו להוציא הכחשות נמרצות: ״הממשלה הזו לא העבירה אף כלי נשק לרש"פ״, אמר נתניהו, ״לא אישרתי ולא התבצעה העברה של נשק או של אמצעי לחימה קטלניים לידי הרש"פ״, כתב גלנט. שניהם הפנו אצבע מאשימה לשר הביטחון הקודם, בני גנץ, ולהחלטה שהוא קיבל בינואר 2022 להעביר לרש"פ רכבים ממוגנים.

אם זו המציאות - לעת עתה אפשר להירגע. בהתחלה פקפקתי, אמנם, אבל נראה כי הכותרות ההתחלתיות היו פחות מדויקות. לא הועבר נשק, לא הועברו אמצעי סייבר או ריגול, ואכן הועברו כמה רכבים ממוגנים, לפי החלטה קודמת של גנץ. אבל נורות האזהרה נדלקו.

צחי הנגבי, ראש המל"ל, מוביל קו מפויס מאוד בואכה אוהד ביחס לרש"פ. הוא עורם קשיים על חילוט כספי הטרור, ובשיחות סגורות, כך התפרסם, הבהיר שאין טעם להתנגד להעברת שריוניות ונשק, וטען שתפיסה אחרת היא מיושנת ומנותקת מהמתרחש

צחי הנגבי, ראש המל"ל, מוביל קו מפויס מאוד בואכה אוהד ביחס לרש"פ. הוא עורם קשיים על חילוט כספי הטרור, ובשיחות סגורות, כך התפרסם, הבהיר שאין טעם להתנגד להעברת שריוניות ונשק, וטען שתפיסה אחרת היא מיושנת ומנותקת מהמתרחש. ובכן, הגישה הזו לא מיושנת, והיא בטח לא מנותקת מהמתרחש, וגם לא מההיסטוריה הכה קרובה.

שלא תעזו להחזיר לנו את אוסלו, אחרי שהצלחנו להתגבר עליו, להשתקם אחריו, לנסות להחלים ממנו למרות הכל. אל תיתנו להם רובים, אל תיתנו אמצעים טכנולוגיים, ובבקשה תלמדו מההיסטוריה. גם היום שוטרים פלשתינים מעורבים בפעולות טרור, אז להזרים אליהם נשק? כל נשק שיועבר לרש"פ יופנה מהר מאוד כלפינו.

ומעל לכל מרחפת השאלה: האם זו הקדמה? האם במסגרת המאמצים להגיע להסכם שלום עם סעודיה נידרש לצעדים כאלה, ואף מעבר להם? אם כן - צריך להציב גבול ברור כבר עכשיו. זה פשוט לא שווה את זה. דווקא נתניהו, האיש שהצליח לשבור את הפרדיגמות ששנים שטפו לנו את המוח איתן, שריסק את ה"שטחים תמורת שלום" ושהביא במו ידיו "שלום תמורת שלום", חייב לעמוד על האינטרס הלאומי: לא להיכנע ללחצים שדורשים לחזק את הרש"פ, אלא לדבוק במזרח התיכון החדש שהוא התחיל בו - ולא זה המזויף של שנות ה־90.