"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חם־קר: איך נציל את השלום עם בחריין

שר החוץ צריך לבקש מההנהגה הבכירה של בחריין לספק תמיכה פומבית ואקטיבית במי שרוצה לקיים קשרים עם ישראל, כדי להתגבר על מחסום הפחד

,עודכן
0השמעה
השר כהן בבחריין, צילום: שלומי אמסלם, משרד החוץ

ביקור שר החוץ בבחרייןהוא הראשון של גורם ישראלי רם דרג זה תשעה חודשים. בחריין, שמשפחת המלוכה שלה היא סונית, אך שרוב האוכלוסייה שלה היא שיעית, נמצאת בעיצומה של טלטלה חברתית בעקבות שביתת רעב של מאות אסירים.

בעת הביקור עדיין יש יחס חיובי כלפי ישראל - אך מאידך, מתגלים אתגרים וקשיים שעלולים לדרדר את היחסים בין המדינות אם לא נשכיל להתגבר עליהם.

בביקורי בבחריין לפני כחודשיים התקבלנו על ידי נציגי ממשל בצורה חמימה וידידותית. עם זאת, כשהלכתי לבקר במסגד הגדול אל־פאתח שבבירה, חבר בחרייני המליץ לי לחבוש כובע מעל הכיפה כדי למנוע תקרית לא נעימה, מה שמעיד על חשש מפני קבוצות הממשיכות להתנגד לנורמליזציה.

בסקר דעת קהל של מכון וושינגטון, כ־38% מהבחריינים הביעו תמיכה בקשרים עסקיים עם ישראלים, אך רק 23% חשבו שלהסכמי אברהם יש השפעה חיובית על האזור.

גם נתוני הסחר והתיירות הנמוכים מצביעים על האתגרים שבהעמקת הקשרים. בשבעת החודשים הראשונים של 2023, הסחר בין ישראל לבחריין הגיע ל־8.3 מיליון דולר בלבד. אמנם מדובר בעלייה לעומת 2022, אך עדיין המספרים הם מזעריים. בשלוש השנים האחרונות הגיעו לארץ פחות מ־1,000 אזרחים בחריינים. מאידך, חברת התעופה של בחריין פתחה חמש טיסות שבועיות בין מנאמה לתל אביב. שגרירות בחריין בישראל פעילה במיוחד ביצירת קשרים, ולאחרונה הותנעו שיתופי פעולה בין מוסדות רפואיים.

בחריין - מדינה קטנה, אך בעלת חשיבות רבה עבורנו. הצטרפותה להסכמי אברהםהפכה את ההסכם עם האמירויות מאירוע פרטני למגמה אזורית. כמדינה בעלת רוב שיעי, מסורת של סובלנות דתית וקהילה יהודית רשמית, בחריין יכולה לשמש גשר לשיח בין־דתי.

לבחריין יש קשרים מיוחדים עם סעודיה, שאליה היא מחוברת באמצעות גשר באורך 25 ק"מ. היא מהווה מרכז פיננסי אזורי, ומיקומה הגיאוגרפי ופרויקטי הפיתוח השאפתניים שלה מייצרים הזדמנויות לחברות ישראליות.

חיזוק השלום החם בין המדינות מחייב יותר ביקורים הדדיים. כדי שהבחריינים יאפשרו יותר משלחות לישראל, יש להגיע לתיאום הדוק בין הממשלות לגבי אופי המשלחות ותוכנן, גם כאלה שמגיעות לישראל באמצעות ארגונים אזרחיים

אחד מהאתגרים המרכזיים הוא לאפשר לעסקים ולמוסדות בחרייניים, שמעוניינים לעבוד עם ישראלים אך שחוששים מלחצים או מחרמות, להצליח. שר החוץ צריך לבקש מההנהגה הבכירה של בחריין לספק תמיכה פומבית ואקטיבית במי שרוצה לקיים קשרים עם ישראל, כדי להתגבר על מחסום הפחד. החתימה הקרובה על הסכם סחר חופשי תסייע בקידום היחסים הכלכליים, אך חברות ישראליות יתקשו למצוא שותפים מקומיים ללא איתות חיובי ברור מלמעלה.

חיזוק השלום החם בין המדינות מחייב יותר ביקורים הדדיים. כדי שהבחריינים יאפשרו יותר משלחות לישראל, יש להגיע לתיאום הדוק בין הממשלות לגבי אופי המשלחות ותוכנן, גם כאלה שמגיעות לישראל באמצעות ארגונים אזרחיים. צריך גם להבטיח שהחוויות השליליות שחוו בנתב"ג מבקרים ממדינות הסכמי אברהם לא יחזרו. לאחר שהופעל קו התעופה של "גולף אייר" הבחריינית לתל אביב, הבחריינים רוצים שגם חברת תעופה ישראלית תפתח קו ישיר בין המדינות.

לבחריין יש הסכם סחר חופשי עםארה"ב, וכאמור, היא עומדת לחתום על הסכם דומה עם ישראל. יש לבחון יצירת שיתופי פעולה כלכליים משולשים בין ארה"ב, בחריין וישראל, בתחומים כמו סחר, תעשייה, טכנולוגיה וקיימות.

אם לא נצליח להתגבר על המכשולים שבקשר עם בחריין, אנחנו עלולים להידרדר בעוד כמה שנים למצב של שלום קר, כמו זה השורר בין ישראל למצרים ולירדן, או שלום שהוא בעיקר כלכלי, כמו זה שיש בין ישראל לטורקיה. ביקור שר החוץ הוא הזדמנות חשובה להחזיר את היחסים למסלול של שלום חם, מגוון ופורה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אשר פרדמן

הכותב הוא מנכ"ל מכון משגב לביטחון לאומי ומומחה להסכמי אברהם ולשיתוף פעולה אזורי

כדאילהכיר