מַגָּשׁ הַדֶּגֶל

וְהָאָרֶץ תִּזְעַק, עֵין שָׁמַיִים אוֹדֶמֶת

תְּעַמְעֵם לְאִיטָּהּ עַל שְׁמוֹנִים הַשָּׁנִים

וְאוּמָּה תַּעֲמֹוד - קְרוּעַת לֵב אַךְ נוֹשֶׁמֶת

פֶּן יֹאבַד לָהּ הַנֵּס, הָאֶחָד, אֵין שֵׁנִי...

הִיא לַטֶּקֶס תִּיכּוֹן, שְׁסוּעָה לְמוּל סַהַר

לְאִיטָּהּ מִתְפָּרֶקֶת, עֵינָהּ אֲדוּמָּה

אָז מִנֶּגֶד יֵצְאוּ נַעֲרָה וָנַעַר

דּוֹר צָעִיר וְאַמִּיץ אֶל מוּל פְּנֵי הָאוּמָּה.

לוֹבְשֵׁי חוֹל וַחֲגוֹר וְכִבְדֵי נַעֲלַיִים

בַּנָּתִיב יַעֲלוּ הֵם בְּעֹוז, בְּעוֹצְמָה

לֹא הֶחְלִיפוּ בִּגְדָּם, לֹא מָחוּ עוֹד בַּמַּיִם

אֶת עִקְבוֹת יוֹם הַפֶּרֶךְ וְלֵיל הָאֵימָה.

עֲיֵיפִים עַד בְּלִי קֵץ, נְזִירִים מִמַּרְגּוֹעַ

וְנוֹטְפִים טַלְלֵי נְעוּרִים עִבְרִיִּים...

שׁוּב הַשְּׁנַיִים יִגְּשׁוּ נְחוּשִׁים מוּל הַלֹּועַ

וְחַיִּים הֵם מְאוֹד וּכְלָל לֹא הֲזוּיִים.

אָז תִּתְמַהּ הָאוּמָּה וְתִשְׁאַל לְלֹא הֶגֶה

כְּמוֹ אָמְרָה: "מִי אַתֶּם?", וּשְׁנֵיהֶם לָהּ קַדִּים

וְעוֹנִים לָהּ: "אֲנַחְנוּ 'מַגָּשׁ הַדֶּגֶל'

שֶׁעָלָיו תִּתְחַדֵּשׁ מְדִינַת הַיְּהוּדִים".

כָּךְ יֹאמְרוּ וְנִיצְּבוּ וְדִגְלָם עוֹטֵף צֵל

כֵּן, הֵם עוֹד יוּנְצְחוּ בְּתוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל.

על פי ובהשראת "מגש הכסף", מאת נתן אלתרמן