האיום החדש: מזונות בבית הדין הרבני

בתקופה של כאוס חברתי ומשפטי, כאשר מאות אלפי אנשים יוצאים כל שבוע לרחובות להפגין ולשמור, לעמדתם, על הדמוקרטיה ועל כוחו של בית המשפט העליון, בחר השר לשירותי דת, מיכאל מלכיאלי, לשלוח איום גלוי ופומבי לשופטי העליון: אם לא תקבעו שלבתי הדין הרבניים יש סמכות לדון במזונות ילדים, גם ללא הסכמת שני ההורים, נקדם הצעת חוק לכך.

בשנת 2019 קבע בית המשפט העליון כי לביה"ד הרבני סמכות לדון במזונות ילדים רק כאשר יש לכך הסכמה מפורשת של שני ההורים. באין הסכמה, מזונות הילדים ייקבעו בבית המשפט לענייני משפחה. בשנת 2017 פרסם העליון הלכה חדשה לדרך חישוב סכום מזונות הילדים מעל גיל 6, הקובעת שיש להתחשב, לצד חלוקת זמני השהות, גם בשכר שני הורי הילד.

החידוש הוא שמאז מתחשבים גם בשכר האם. ברבני, בהתאם להלכה הדתית, התשלום עבור צורכי הילד ההכרחיים הוא על האב לבדו, עד גיל 18, ולכן שכר האם כלל לא מובא בחשבון. ההלכה החדשה הביאה למצב שבו ברוב המקרים, כשמדובר על מזונות, לאימהות עדיף כיום להגיע לביה"ד הרבני ולאבות לביה"ד לענייני משפחה.

בשנת 2021 הוציא בית הדין הרבני הגדול פסק דין ובו הסבר, שלפיו פסק הדין של העליון אינו מחייב את הרבני, וניתן להמשיך ולדון במזונות ילדים כבעבר. עמדת העליון לא ממש מעניינת אותו.
בשל כך, הוגשו כמה עתירות לבג"ץ על ידי אבות גרושים, אשר טענו שהרבני דן במקרים שלהם למרות התנגדותם.

בית המשפט העליון עובד לאט. דיון אחד כבר היה, הוגשו תגובות ונימוקים, והדיון הקרוב יהיה בחודש ספטמבר. אמנם לא ניתן לומר בביטחון מלא מה תהיה ההחלטה, אך מהדיון הראשון ניתן להעריך שהפסיקה תישאר על כנה.

הנהלת בתי הדין הרבניים חוששת מפסיקת העליון, מבינה לאן הרוח נושבת. אבל בתקופה של כאוס ניתן לנסות דברים שבעולם רגיל לא היו מעיזים לעשות - למשל תזכיר החוק שהגיש השר לשירותי דת, אשר קובע שלבית הדין הרבני יש סמכות לדון על מזונות הילדים גם ללא הסכמת שני ההורים. בימים כתיקונם הצעה כזאת לא היתה עוברת לסדר היום.

אז נכון, רבים שוגים בהבנת המצב והציגו את הצעד כפגיעה נוספת בנשים - כמקובל להציג בהקשר התנהלות בתי הדין הרבניים. אך כאמור, הצעת חוק זו דווקא פועלת לטובת האימהות, והרי ברוב המקרים סכום המזונות שייקבע ברבני גבוה מהסכום שייקבע בבית המשפט לענייני משפחה, כאשר מדובר על ילדים מעל גיל 6.

הצעד הזה נראה כאיום על שופטי בג"ץ: הנה יש לנו בקנה תזכיר חוק ממשלתי, וכאשר נחזור אחרי החגים מהפגרה נוכל לקדמו ובכך לעקוף את פסיקתכם. היזהרו לכם. מה יעשו עכשיו שופטי בית המשפט העליון? האם יפסקו לפי עמדתם המשפטית או שיבינו ששר הדתות הגיש להם הצעה שהם לא יכולים לסרב לה? אני מניח שכמו תמיד, העליון יפסוק רק לפי עמדתו המקצועית, כראות עיניו, ללא כל מורא, ואז נראה אם הממשלה אכן תממש את האיום. כאוס כבר אמרנו?