שחקן חיזוק חדש לאסלאם בארה"ב

דרשנים, אקטיביסטים וארגונים אסלאמיים אמריקניים הפכו להיות לקולות המוסלמיים הבולטים ביותר במערב, עם השפעה רבה ברשתות החברתיות • בסוף החודש שעבר הצטרף הארגון המוסלמי האמריקני CAIR לתוכנית למאבק באנטישמיות

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, צילום: רויטרס

בסוף החודש שעבר הצטרף הארגון המוסלמי האמריקני CAIR (המועצה ליחסים אמריקניים־מוסלמיים) לתוכנית המאבק באנטישמיות של הנשיא ג'ו ביידן, שהוקם במטרה ליישם אסטרטגיות לאומיות למאבק בפשעי שנאה כגון אסלאמופוביה, ובראשם באנטישמיות.

הצטרפות הארגון לתוכנית למאבק בפשעי שנאה אינה מפתיעה - מדובר באחד הארגונים המוסלמיים הגדולים והמשפיעים ביותר באמריקה, שעוסק מאז היווסדו, ב־1994, בנושאי זכויות אזרח ותמיכה משפטית ופועל לקידום תדמית חיובית של האסלאם והמוסלמים באמצעות פעילות תקשורתית ולוביסטית ענפה, וכן בחינוך ובהגנה משפטית.

חשיבות הארגון בלטה במיוחד בעידן שאחרי פיגועי 11 בספטמבר, שהחריפו את היחס כלפי האסלאם והמוסלמים בארה"ב. לדוגמה, מנכ"ל CAIR, ניהאד עוואד, נחשב לאחד המנהיגים המוסלמים הבודדים שהוזמנו על ידי הבית הלבן כמה ימים אחרי הפיגועים למסיבת עיתונאים עם הנשיא לשעבר ג'ורג' בוש במרכז האסלאמי בוושינגטון, שנחשב למסגד העתיק ביותר בבירה.

הצטרפות הארגון לתוכנית המאבק באנטישמיות מסמלת מגמה של התחזקות והשפעת האסלאם באמריקה בעשורים האחרונים. בהקשר זה חשוב להבין, שאף שהפיגועים ב־11 בספטמבר היו מהלומה קשה על הקהילה המוסלמית האמריקנית, הם יצרו חלון הזדמנויות בעל פוטנציאל רב לשינוי חיובי. לפני הפיגועים רבים מקרב הקהילה המוסלמית, ובמיוחד דור המהגרים, חיו על מי מנוחות ולא ראו צורך לקחת חלק בחברה ובפוליטיקה במדינה. הזעזוע העמוק שהיכה בהם האיץ רבים לפרוץ את הבידוד החברתי והפוליטי במטרה להגן על דתם ועל זהותם המוסלמית והאמריקנית.

המציאות שאחרי הפיגועים הביאה לקונצנזוס רחב בקהילה המוסלמית במטרה למקסם מעורבות ולקדם אינטרסים אמריקניים מוסלמיים. כך, לדוגמה, קהילות מוסלמיות ומוסדות אסלאמיים שונים, שחשו לראשונה על בשרם שותפות גורל, חיזקו את שיתופי הפעולה והסולידריות ביניהם, ופעילות הדעוה (קריאה לאסלאם) שימשה פעילות הסברה ענפה במטרה להציג את הדת ואת המוסלמים באור חיובי. נוסף על כך, נוסד שיח בין־דתי נרחב עם נוצרים ויהודים בבתי ספר, באוניברסיטאות ועוד, לצד הגברת חשיבות המעורבות החברתית בתקשורת, בפוליטיקה או בשירות האזרחי, שמתוכם גם נבחר ב־2006 חבר הקונגרס המוסלמי הראשון, קית' אליסון.

במקביל, עלייתה ונסיקתה של המדיה החדשה, שנים ספורות לאחר הפיגוע, נוצלו היטב בידי מטיפים וארגונים אסלאמיים למען פעילות הסברתית דתית, ומיתוג האסלאם בתדמית מודרנית, סובלנית ושוחרת שלום. פעילויות אלה גרמו לכך שכיום דרשנים, אקטיביסטים וארגונים אסלאמיים אמריקניים הפכו להיות לקולות המוסלמיים הבולטים ביותר במערב, עם השפעה רבה ברשתות החברתיות.

מגמות אלו הביאו לקירוב בין יהודים ומוסלמים בארה"ב, ואף טומנות בחובן שיתופי פעולה עתידיים. דרשנים אמריקנים בכירים כבר קראו למאבק משותף של יהודים ומוסלמים כנגד אנטישמיות ואסלאמופוביה, והתקיימו מפגשים בין־דתיים בין דוברים בולטים מהאסלאם ומהיהדות לחיזוק אינטרסים משותפים. כמו כן, יש פוטנציאל גם לשיתופי פעולה בין מוסלמים ויהודים אורתודוקסים לחיזוק ערכים שמרניים אל מול הנסיקה הפרוגרסיבית והשפעת הקהילה הלהט"בית.

דת האסלאם נחשבת לשלישית בגודלה בארה"ב לאחר היהדות, אך ישנן הערכות שהיא עתידה בקרוב לתפוס את מקומה ולהפוך לדת השנייה בגודלה לאחר הנצרות. מיקומה והשפעתה של הקהילה המוסלמית במעצמה המערבית המשפיעה ביותר בתבל, קרבתה הישירה לקהילה היהודית הגדולה בעולם והיחסים הרי הגורל בין ישראל לארה"ב הם עובדות בעלות השלכות משמעותיות על עתיד האסלאם באמריקה, בקהילה היהודית, ואולי אף על מדינת ישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר