זהירות, כטב"מים!

כוחות פרו־אוקראיניים הצליחו לשלוח כלי טיס בלתי מאוישים להתפוצץ על בנייני מגורים ועל מבני ממשל במוסקבה ובעיר בלגורוד, הסמוכה לגבול האוקראיני. אך גם מי שהתמלאו תקווה ממהלך הדוד נגד גוליית הזה צריכים לזכור: כך בדיוק מתכננים האיראנים לעשות בישראל.

בזמן שהעולם המערבי מתמקד במרוץ האיראני לגרעין, האיראנים מפתחים יכולות שאולי דורשות מערך משומן פחות של מהנדסים ופיזיקאים - שדווקא משום כך עלול להפוך לשובר שוויון אמיתי במלחמה, גם מול מדינה ערוכה ומיומנת.

כלי קטן וחכם, מוכוון GPS ונושא חומר נפץ, יכול בקלות לעשות את דרכו מכל אחת מאלפי עמדות השיגור של חיזבאללה או חמאס אל העורף הישראלי. מסלול הנחיתה הבלתי צפוי שלו עוקף את הטכנולוגיה של כיפת ברזל, הוא זול וקל לשיגור, ואת חלקי החילוף שלו ניתן לרכוש באמזון - בלי לסכן משאיות איראניות שיצטרכו לחמוק מהעין הישראלית. גם חיל האוויר האגדי יתקשה להתמודד עם מאות כטב"מים שנשלחים לחולל הרס וכאוס בערי ישראל.

כבר במלחמת לבנון השנייה ניסה חיזבאללה לשגר כטב"מ איראני לעבר ישראל. הכלי יורט, אך זו היתה תחילת הדרך. בינואר 2022 הפילו כוחות צה"ל רחפן בגבול לבנון, ומצאו בו תמונות שהעידו על איסוף מודיעין שיטתי של חיזבאללה באמצעות רחפנים. ביולי 2022 ביצע הארגון ניסיון התקפי נוסף ושיגר שלושה כטב"מים אל אסדת הגז "כריש". גם אלו יורטו, אבל שותפותיה של איראן היושבות על גבול ישראל לומדות מכל כישלון. כבר היום, לפי ההערכות, יש בידי חיזבאללה בלבד כ־2,000 כטב"מים מוכנים לשימוש.

לא רק ישראל נמצאת על הכוונת. בספטמבר 2019 ביצעה איראן, באמצעות המורדים החות'ים בתימן, מתקפת מל"טים וטילי שיוט על תשתיות נפט בסעודיה. מאז פלישת רוסיה לאוקראינה משרתים הכטב"מים האיראניים את פוטין, ובאוקטובר 2022 יצאו למתקפה הרסנית על קייב.

האם נגזר על תל אביב ועל ירושלים להפוך לגרסה מקומית של קייב המופגזת? האם המלחמה הבאה תכלול נחילים בלתי נשלטים של כלים שטסים במהירות ובדיוק לעבר נכסים אסטרטגיים ובנייני מגורים בישראל? תלוי. לצד פיתוח מענה בתחומי הטכנולוגיה והסייבר, נדרש גם מענה למוטיבציה של איראן לצאת למתקפה.

הסכם הגרעין מ־2015 ביטא את הרעיון שמדינות דואגות יותר לרווחתן מאשר לשרידותן, וששיתוף פעולה של המעצמות יגרום לאיראן להתמקד בפיתוח כלכלי ולזנוח את תוכנית הגרעין. הנשיא אובמה הצהיר שההסכם "קוטע את כל הדרכים של איראן לפצצה", אך דו"ח סבא"א מהשבוע שעבר הבהיר שאיראן פעלה נמרצות לסלילת הדרך לפצצה גם בשנים שמייד לאחר ההסכם. שיקולי הכדאיות שאיראן עושה ככל הנראה לא רואים בסנקציות כלכליות מגבלה חמורה מדי.

חיזוק היחסים עם שכנותיה של איראן והגנה על הקשר עם פוטין הם אינטרס ישראלי חיוני, וגם הדגמה של "ידה הארוכה" יכולה להתברר כאפקטיבית. איראן אולי לא נבהלת מסנקציות, אבל היא כנראה לא מעוניינת שטהרן תיראה כמו קייב. כדאי להזכיר לה מדי פעם - בזמן, במקום ובאופן המתאימים לישראל - שכלים מעופפים יודעים לטוס לא רק בכיוון אחד.