SVB ואנחנו: ההבדל המוסרי

החדשות על קריסת הבנקים בארה"ב מכות גלים, ומעלות לשיח הציבורי את התנהלותה ויציבותה של המערכת הבנקאית. קריסתו של בנק סיליקון ואלי (SVB) היא תזכורת לכך שטעות לעולם חוזרת, בטח בעולם שבו ארגונים, בעלי התפקידים העומדים בראשם והרגולטורים לא מפיקים לקחים מטעויות העבר.

בין 1986 ל־1995 ארה"ב חוותה את "משבר החיסכון וההלוואות", כשבנקים רבים, שלא הנפיקו חשבונות עו"ש אלא קיבלו פיקדונות והלוו כסף לפעילויות שמרניות, מצאו עצמם מול אינפלציה גבוהה.

לשם המחשה: לקוח א' מפקיד כסף בפיקדון לשנתיים, לקוח ב' לווה מהבנק כסף לעשר שנים. הבנק נותן ללווה את הפיקדון של א', ואחרי שנתיים מחזיר לא' את כספו בזכות לקוח ג' שמפקיד פיקדון, וכן הלאה. לכאורה הכל בסדר, יש איך לממן את ההלוואה של ב'. אבל אם ההלוואה היא בריבית של 5% והפיקדונות בריבית של 6% - הבנק בבעיה.

בין 1986 ל־1995 הדבר הביא את הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי של ארה"ב, להעלות את הריבית, והבנקים נאלצו לשלם ללקוחותיהם ריבית על הפיקדונות לטווח קצר, שהיתה גבוהה מזו שקיבלו על הלוואות והשקעות שעשו לטווח ארוך. במציאות זו, לבנקים לא רק לא היו רווחים - הם אף הפסידו כספים שלא היו ברשותם.

אך המפסיד האמיתי היה הציבור, וההפסד הכולל לארה"ב היה סגירת 747 בנקי "חסכונות והלוואות" בעלות של 160 מיליארד דולר. ניתן היה לצפות שאם היינו בסיטואציה כזו בעבר, ולא פעם אחת, הבנקים והמפקחים עליהם ילמדו מהניסיון. אך בנק סיליקון ואלי הסתכן בהתנהלות דומה, התעלם מתרחיש שבו תעלה הריבית, והביא עצמו למצב של חדלות פירעון.

החדשות הרעות לתעשיית ההייטק בישראל הן שאנחנו עדיין לא יודעים את מלוא השלכות הקריסה על סטארטאפים שיגייסו כספים בארה"ב. החדשות טובות: הבנקים בישראל מפוקחים יותר מהבנקים בארה"ב. פרט להיבט הכמותי - אין לנו 747 בנקים שיקרסו - יש הבדל חשוב: לרגולטור הישראלי יש יותר השפעה מאשר למקבילו האמריקני.

דוגמה טובה היא פרשת מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר דני דנקנר, שב־2009 אולץ להתפטר מתפקידו על ידי בנק ישראל עקב הפרות של תקנות הבנקאות, שבגינן אף הורשע לימים ונידון למאסר בפועל ולקנס של מיליון שקלים.

אך עלינו לזכור שגם בעברנו יש שערוריות בנקים, ושלמרות הפיקוח הקיים איננו חסינים מפני הגורם המרכזי שהניע את הקריסה של SVB - הסיכון המוסרי. זאת, לאור סיטואציות רבות שבהן בכירים ומקבלי החלטות גורפים לכיסם רווחים ובונוסים מהתנהלות עסקית בסיכוניות גבוהה, כל עוד הדברים הולכים כשורה. אך אם ההרפתקה נכשלת - הלקוחות משלמים את המחיר.

כדי לא להגיע למצב של SVB, על הרגולטור הישראלי למנוע ממנהלי בנקים שרודפים אחר רווחים לטווח קצר, על חשבון יציבות הבנקים והמערכת כולה, להמשיך לעבוד בבנקאות. ולא פחות חשוב - לזכור שהעובדה שבנקאי לובש חליפה לא בהכרח מעידה שהוא יודע מה הוא עושה.