חוסר אחריותם של הנואמים בכיכרות

באופן טבעי, וכהתפתחות בלתי נמנעת, נרשמה בשבוע החולף עלייה במספר המעצרים שביצעה המשטרה במסגרת פעולות המחאה נגד הרפורמה המשפטית.

רוב העצורים והמעוכבים הם אלמונים, וגם יישארו כאלה, חרף המפגש המתוקשר עם החוק.

הם נעצרו כי חסמו את יציאתם של נבחרי ציבור מבתיהם, חסמו כבישים, השחיתו רכוש והבעירו מדורות. שניים מהם אף חשודים בכך שנשכו שוטרים.

בזמן שאותם אזרחים שקופים מובלים בנתיב הלא נעים של המערכת הפלילית הישראלית ומשלמים את מלוא המחיר - המשיכו אישים אלמונים הרבה פחות וחסרי אחריות הרבה יותר לשלהב את הרוחות, ולהניע עוד ועוד אזרחים להפר את החוק, למרוד ולהשתולל, כשהם יודעים ואף סומכים על כך שמהם, מנהיגי המחאה ומוביליה, ייגבה אפס מחיר.

מדובר באנשים כמו ראשי הממשלה לשעבר ברק ואולמרט, הגנרלים בפנסיה יעלון וחלוץ, ראש העיר תל אביב חולדאי ויו"ר האופוזיציה לפיד, שכבר שבועות ארוכים בולטים ומצטיינים בשליחת אחרים ללכלך את ידיהם ולהתנגש עם החוק ברחובות, בכיכרות ובכבישים, אך לא מוצאים את הזמן או את ההגינות לכל הפחות להצטרף לגילויי האנרכיה שהם מעודדים, בקריצה או באופן ישיר.

את הדלק למדורה מפיצים חברי הרשימה שהזכרתי כאן, וגם אחרים - אך באופן עמום. הם לא יקראו להסתערות רבתי על הכנסת, להעלאה באש של מבנה רשות המסים, לשיבוש פעילות בתי החולים, להשבתת פעילות הרכבות ולמצור על בתי ח"כים או שרים. הם יסתפקו בקריאה למרי אזרחי, יהרהרו בשפיכות דמים שאירעה בעבר במקומות אחרים, ויתהו אם הגיעה העת להקריס את הכלכלה הישראלית - באמצעות כסף של אחרים.

חלקם אף יפזרו רמזים על מאפיינים דומים בין הרייך השלישי למדינת היהודים, ועם נאצים לא צריך להסביר איך להתנהג - את זה כולנו יודעים.

אולמרט יכריז בנינוחות מול מצלמה כי הגיעה העת ל"קרב פנים אל פנים, ראש בראש ויד ביד"; ברק יקרא תחת כל מיקרופון רענן למרי אזרחי בלתי אלים; חולדאי יזכיר בהצהרה מלאת בורות כי "דיקטטורות חוזרות להיות דמוקרטיות רק בשפיכות דמים"; יעלון יקרא לראשי מערכת הביטחון לפעול נגד הממשלה במקרה של משבר חוקתי, ויצייץ כי הממשלה היא "איום קיומי"; והרמטכ"ל לשעבר חלוץ יפליג בדיבורים על סירוב פקודה ועל קרב מול טפילים.

אך איש מהם לא יידרש למסור טביעות אצבע כי חסם כבישים, לא יצולם בתחנת המשטרה כאחרון החשודים, לא יעמוד לדין או יישא באחריות כלשהי. את זה הם משאירים לאחרים, שקופים ואלמונים.

ברק ישוב לנגן בנעימים על הפסנתר בבית המידות שלו כשאחרים ייעצרו; יעלון, חלוץ וחולדאי יישנו בחדרם המחומם כששלוחיהם יקפאו מקור בחדרי מעצרים מעופשים.

הם דון קישוט בשלט רחוק, והמפגינים הם הסנצ'ו פנסה שיושלך אל אחורי הניידת. הם לא יחסמו כביש, לא ידליקו אש, לא יובלו לשום מקום באזיקים. הם מעוניינים במרד סטרילי, שבו הם פוקדים ואחרים מקריבים. כי הם הכל - חוץ ממנהיגים.