המשוואה המסוכנת: רפורמה או חירותו של נתניהו

בכל הרמיזות, האמירות או אף האיומים שנשמעים לאחרונה -בדברי אהרן ברק, היועצת המשפטית לממשלה או היועמ"ש הקודם מנדלבליט - עובר מסר סמוי ומטלטל: חירות נתניהו או רפורמה - תבחרו.

רוצים לומר, אם תמשיכו לקדם את הרפורמה - חירותו של נתניהו תיפגע, בין שתהיה זו חירותו האזרחית להיבחר (באמצעות הטלת חרב הנבצרות) ובין שתהיה זו חירותו כאדם (באמצעות השפעה על גזר הדין במשפט).

אחת הטענות החוזרות של מתנגדי הרפורמה היא שנתניהו מוביל אותה כדי להקל את מצבו המשפטי. בכל הזדמנות ובכל אמירה של חבר כנסת זה או אחר, הם מחפשים "הוכחה" לקשר הזה, לקיומו של ניגוד עניינים, לטענתם.

לא משנה העובדה שהמשפט ממשיך להתנהל כסדרו, ושנתניהו דחה דווקא הצעות לעסקת טיעון (כלומר, היה יכול לסיים את המשפט); לא משנה העובדה שהמשך התנהלותו של המשפט דווקא מסייע בחשיפת האמת והעוולות שנעשו כלפי נתניהו, דבר שמחזק את הטענה כי מדובר במהלך פוליטי נגדו; לא משנה העובדה שאין שום זיקה לוגית בין השינויים שבהם עוסקת הרפורמה, הכרוכים בהחזרת האיזון בין הרשויות, לבין בירור מסכת עובדת וראיות במשפט ספציפי כזה או אחר - מתנגדי הרפורמה ממשיכים במלוא כוחם לנסות לייצר קשר אסוציאטיבי. כך הם מדלגים בכוונה, כמעט בנשימה אחת, בין הדיון ברפורמה לאמירות על משפט נתניהו.

אהרן ברק מתראיין על הרפורמה ומבליח הערות על עסקת טיעון. היועמ"שית בהרב־מיארה מדברת על הרפורמה ומזכירה את ניגוד העניינים של נתניהו בגלל המשפט. מנדלבליט מדבר על הרפורמה ולא מפסיק להגיד שהוא מנוע מלהתבטא בעניין המשפט, כך שהוא בפועל מהדהד את המילה "משפט", שוב ושוב, במשך כל הראיון לגבי הרפורמה. אבל ככל שהם עמלים על הנדוס הקשר האסוציאטיבי הזה, הרי המציאות שונה בתכלית.

אם יש איזושהי זיקה בין הרפורמה לבין משפט נתניהו, הרי הם מקיימים ביניהם יחס הפוך. כלומר, אם הרפורמה תיעצר, ועוד על ידי נתניהו, הוא דווקא ירוויח מכך. לעומת זאת, אם הרפורמה תעבור, האיומים על עתידו הפוליטי והאישי, ככל הנראה, ימומשו.

עם יד על הלב, מי האדם שנפגע הכי הרבה עד כה ברמה האישית וברמה הציבורית מפני שלא היה מוכן להיכנע למערכות הללו? מי היה יכול להיחלץ מכל ההתקפות נגדו אם רק היה צועד מעט לכיוון שמאל? עושה מעשה שרון, או אפילו מקים ממשלת אחדות ולא ממשלת ימין? הרי האִמרה של אברמוביץ', "אתרוג היה לימון לעומתו", הומצאה כדי להפעיל לחץ על נתניהו לעשות זאת.

כך גם לגבי הרפורמה. מי יכול להרוויח הכי הרבה ברמה האישית וברמה הציבורית אם היא תוקפא או תיגנז? מי יהפוך באחת למנהיג הראוי, למבוגר האחראי, לאיש הצדק והשלום - בדיוק במחנה המוחה נגדו כעת? את מי תישא על מגש של כסף - תשלובת הפוליטיקה, התקשורת ומערכת המשפט - אם יתקע מקלות בגלגלי המהלך הכי חשוב שניסה אי פעם לקדם מחנה הימין? הרי ברור לכל שאם לא יוחזר איזון הרשויות, הימין לעולם לא ישלוט בפועל, גם אם ימשיך לזכות בבחירות.

ברוח זו, האם יש למישהו ספק מה היה גורלו של המשפט, אם נתניהו היה בוחר בדרכם של מתנגדי הרפורמה? כמו כן, בל נשכח את דבריו של אברמוביץ': "אם יריב לוין שר משפטים - זו עוד שנת מאסר לנתניהו".

אלו נאמרו בשנת 2019. עוד לפני שהממשלה הנוכחית הוקמה. המסר, שלא לומר האיום, היה זהה: את המחיר על שינוי במערכת המשפט ישלם נתניהו. כלומר, לא רק שאין קשר ישר בין המשפט לרפורמה, יש בוודאות קשר הפוך. ובזמן שמדובר במשוואה מסוכנת הסוחרת בחירותו של אדם, מייצריה ממשיכים שוב ושוב, בלי להניד עפעף, להפיץ את השקר שנתניהו מקדם את הרפורמה כדי לחלץ עצמו מהמשפט.