מכתב מדומיין: מבן־גוריון לשר הנגב

מכובדי, השר לפיתוח הנגב והגליל.

המדינה השכילה למנות שר ייחודי לנגב ולגליל, לא מובן מאליו. בימיי אמנם חשבתי שהדבר הנכון הוא פשוט לעבור לנגב ולגליל - אבל גם שר זו התחלה טובה, הצהרת כוונות שלא רק הקו שבין גדרה לחדרה חשוב.

עם כניסתך לתפקיד, יגידו לך שמדובר במשרד קטן, לא חשוב כמו משרד החוץ או הביטחון. אבל זכור: אתה חשוב לא פחות מהם, ואם תפעל נכון - בדברי הימים תהיה חשוב כמו ראש הממשלה.

אתה תהיה אחראי להקמת הנגב והגליל בתור המרכזים החדשים של ישראל. פעם צחקו עלי והתנגדו להקמת המוביל הארצי, הכור האטומי ו־400 יישובים, להמשך הקליטה והעלייה. אמרו לי שאני פנטזיונר ושכל זה לא מציאותי ולא ישים. אך אני ידעתי שעם שעבר פוגרומים, השפלות ושואה, שהקים את עצמו מעפר ושבנה מדינה - מסוגל לכל, וכל אדם שיאמר לך אחרת לא מבין כלום בחזון ובמעשה, ברוח ובאמונה.

אמנם בחזוני הנגב כבר היה צריך להיות פורח, וגם אני הייתי צריך להיות שמח. אבל ראיתי כבר אז למרחקים ארוכים, ואני גם אופטימיסט חסר תקנה. עוד לא אבדה תקוותנו לפתח את הנגב, ועוד לא מאוחר לקבל את ההחלטות הנכונות.

זכור כי יש רק דרך אחת לצפות את העתיד, והיא ליצור אותו במו ידינו. הידיים שלך הן שאוחזות בהגה ובמצפן העתיד. אל תיתן להזדמנות היסטורית־עתידית זו לחמוק ממך, אל תלך שבי אחר הבטחות לפוליטיקה זולה ואמירות של פקידים שיבטיחו לך שהפרויקטים יקרו "מחר בבוקר".

כך שמעתי שנים, עוד בחיי.

וה"מחר" הזה לא מגיע אם לא בונים אותו נכון, ואם לא משקיעים בו את מלוא המרץ והנשמה. בזאת תיבחן, ועל זה תישפט: לא אם אמרת את מה שכולם רצו לשמוע - אלא אם עשית את מה שכולם צריכים. זוהי מנהיגות. זוהי השעה. זהו תפקידך.

שים לב שמדינת ישראל עתידה להכפיל את האוכלוסייה שלה עד שנת 2048, ואנחנו צריכים להקים את המדינה שוב, כשאף אחד לא באמת נערך למצב הזה.

נכון שעליך לחשוב מאות שנים קדימה, לשנת 2248 - אבל השלב הראשון הוא בתוך שלוש שנים לבנות את היסודות שיוציאו פירות מיידיים ל־30 שנה, וישפיעו ל־300 שנה קדימה.

מעל לכל, זכור כי זכות וחובת־על קיבלת לידיך: אתה יכול לכתוב את החזון, את הפרק הבא של האומה, את הסיפור שיחבר את האוכלוסיות דרך המיזם הלאומי הגדול ביותר מאז קום המדינה. כזה שמחבר אדם ואדמה, ארץ ושמיים, רוח וחומר - זהו תפקידם ההיסטורי של הנגב והגליל, והם המרכזים החדשים של המדינה הזאת שלנו.

הנגב והגליל אינם היעד, אלא הם האמצעי. לא סתם הכרזתי ש"בנגב ייבחן העם בישראל", כי העייפות שאחזה בנו אחרי שנות תקומה ומלחמות עם ניצחונות גדולים החלה להשפיע אחרי מלחמת ששת הימים.

רוני פלמר הוא מנכ"ל תנועת אור להובלת ההתיישבות בנגב ובגליל