בין המַראות / תפילה לְגשם

וְלַמָּחֳרָת בִּקַּשְׁתִּי שֶׁיֵּרְדוּ הַשָּׁמַיִם אֶל תּוֹךְ הַמַּרְאוֹת

וַעֲנַן הַשְׁכָּמָה בַּאֲתַר בְּנִיָּה עָשָׂה מָקוֹם לְהִוָּעֵד בּוֹ,

טַל רַחֲמִים זָלַג עַל פִּגּוּמִים חֲשׂוּפִים

יָכֹלְתִּי לִצְחֹק בִּמְאֻחָר עַל פִּגְעֵי הָאֶתְמוֹל.

בִּקַּשְׁתִּי יוֹתֵר, שֶׁיֵּרְדוּ הַשָּׁמַיִם אֶל תּוֹךְ הַמַּרְאוֹת,

שֶׁיִּהְיוּ הַדְּבָרִים קוֹרְנִים כִּפְשׁוּטָם

שֶׁנִּתְקַע כַּף חַמָּה וּנְעִימָה, הַדְּבָרִים וַאֲנִי

בִּבְרִית שִׂמְחָה

שֶׁעָשַׂנִי.

הָרָצוֹן לְקַבֵּל אֶל תּוֹךְ לֵב הַחֶסֶר עָשָׂה בִּי סְלִיחָה,

כָּל מִגְרַעַת הָיְתָה כְּלִי קִבּוּל לְזִרְזוּף הָאוֹר.

הָרָצוֹן לָתֵת זָרַח בַּגִּבְעוֹלִים הַיְרֻקִּים, הִתְמַתֵּחַ בַּפְּרָחִים

הִצְמִיחַ בִּי אֶלֶף יָדַיִם.

וּכְמוֹ אַחֲרֵי הַגֶּשֶׁם, הָיוּ הַכֹּל שִׁבְרֵי רְאִי מִזְדַּהֲרִים

וּרְאִי פָּנֶיךָ מוּל רְאִי פָּנַי, וְרִבּוֹא הַתְּכֵלֶת

מִשְׁתַּקֶּפֶת רָצוֹא וָשׁוֹב, רָצוֹא וָשׁוֹב

בֵּין עֵינַיִם.