"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כך מדכאים את הקול הערבי

הציבור הערבי יושב ורואה שכמעט כל הפוליטיקאים היהודים, משמאל ועד ימין, פוסלים את נבחרי הציבור שלו • ומה הוא מבין מזה? שהקול שלו לא לגיטימי ולא משפיע

,עודכן
0השמעה
לא קיבלו הזמנה. חברי הכנסת מנסור עבאס ואיימן עודה, צילום: אורן בן חקון

ראש מפלגת הציונות הדתית הכריז כי "המפלגות הערביות צריכות להיות מחוץ לחוק ולהיפסל. נשאף לעשות את זה אחרי הבחירות". אפשר היה לחשוב שהאמירה הזאת היא קודם כל אידיאולוגית, ומונעת מתפיסה גזענית של הימין הקיצוני. אבל מאחורי ההכרזה הזאת עומדת מחשבה פוליטית פרקטית.בצלאל סמוטריץ'יודע שאת מפת הגושים אין לאן להזיז: חמש מערכות בחירות בלי הכרעה ובלי ממשלה יציבה הוכיחו כי אין ציבור מתלבט אמיתי שאפשר להשפיע עליו לכאן או לכאן. גם מבחינת שיעור ההצבעה יש מיצוי יחסי בציבור היהודי, בכל הצדדים. סימן השאלה המרכזי בבחירות האלה לא נמצא בציבור היהודי - מה שיכריע בבחירות האלה הוא שיעור ההצבעה בחברה הערבית.

בסימולציה שערך הסוקר מנו גבע עלתה מסקנה פשוטה: אם יהיו פחות מ־35% הצבעה בחברה הערבית, נתניהו ישבור את מחסום 61 המנדטים ויוכל להקים ממשלת בן גביר על מלא. כיום יש כבר צפי של פחות מ־40% הצבעה, והמגמה נמשכת. לעומת זאת, ככל שהחברה הערבית תהיה שותפה במשחק הפוליטי, כך סיכויי סמוטריץ' לחזור ללשכת השר יורדים.

תשאלו: מה הקשר בין שיעור ההצבעה לפסילת המפלגות הערביות, במיוחד לאחר הבחירות? או, פה זה נהיה מעניין. ההצהרות מביאות דיבידנד מיידי: הן שוחקות את הלגיטימיות של רע"מ והרשימה המשותפת, והשחיקה לא רק תקשה ביום שאחרי להקים עימן קואליציה, אלא גם מגבירה את הייאוש בחברה הערבית.אם ההצהרות היו נשארות בגזרת סמוטריץ', המסר לא היה דרמטי. הציבור הערבי ממילא לא מחבב את מי שלא מעוניין שאישה ערבייה תלד ליד אשתו.

הבעיה מתחילה כשלאמירה שלו מצטרפת שתיקה של יתר הפוליטיקאים היהודים, ואף אמירות ברוח דומה. רק לפני כחודש ח"כ אפרת רייטן, מהעבודה, הצהירה שלא תשב בקואליציה עם הרשימה המשותפת - מפלגה שמקבלת יותר ממחצית מקולות הציבור הערבי. מפלגת העבודה, מפלגת השמאל הציוני ההיסטורית ומרב מיכאלי בראשה, לא אימצה את האמירה, אבל גם לא גינתה אותה. לצידם פוליטיקאים מכחול לבן הצהירו שלא יסתמכו על רע"מ כאצבע ה־61. הציבור הערבי יושב ורואה שכמעט כל הפוליטיקאים היהודים, משמאל ועד ימין, פוסלים את נבחרי הציבור שלו. ומה הוא מבין מזה? שהקול שלו לא לגיטימי ולא משפיע.

דווקא מול המתקפות הגזעניות האלה, כל מי שהדמוקרטיה מעניינת אותו צריך לקום ולהגיד: הציבור הערבי הוא 20% מהציבור הישראלי, והוא ונבחריו לגיטימיים. כל פוליטיקאי ישראלי שמטיף לאמירות האלה, או אפילו רק שותק מולן, יחזק לא רק את התפיסה של סמוטריץ' אלא ייתן יד להקים את הממשלה הבאה שלו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

שיר נוסצקי

שיר נוסצקי היא מנכ"לית עמותת "האם ראית את האופק לאחרונה", הפועלת לקידום שותפות יהודית־ערבית

כדאילהכיר