ביום חמישי שעבר נעצר מוחמד מינאווי, בן 19, תושב שכם, אחרי שהגיע לכיכר השעון ביפו כשהוא נושא בתיקו תת־מקלע מסוג קרלו ושני מטעני נפץ מלאים במסמרים. אחרי שנתפס, הודה מינאווי שהגיע לתל אביב כדי לבצע פיגוע המוני. ואיך הגיע עד לכיכר השעון? לא מסובך. הוא פשוט לקח מונית מטולכרם, וזו עברה בקלי קלות דרך אחת הפרצות בגדר ההפרדה והורידה אותו בתל אביב. לא צריך דמיון מפותח מדי כדי לתאר כמה מחריד יכול היה להיות הפיגוע, שנמנע בזכות ערנותם של שני שוטרי יס"מ המוצבים בכיכר דרך קבע.
באותו יום, לגמרי במקרה, צפיתי ב"סבוי" - סרטה המעולה של הבמאית זהר וגנר, המתחקה אחרי גורלה של כוכבה לוי, גיבורת אותו פיגוע שהתרחש במלון "סבוי", שנמצא במרחק הליכה מכיכר השעון ביפו. העניין הוא שהפיגוע ב"סבוי", שבו נהרגו שמונה אזרחים ושלושה חיילים, התרחש במארס 1975. זאת אומרת - לפני 47 שנים. ואז המחבלים הגיעו בסירת גומי שנפרדה מספינת האם שלה מול חופי לבנון, ושטו בים שעות ארוכות לפני שנחתו בחוף תל אביב.
כמי שמתגורר ומגדל ילדים באזור שבו מדובר, אני מרגיש שיש לי הזכות לשאול: סליחה, מה בדיוק השתנה בתפיסת הביטחון של ישראל בחצי המאה שחלפה, מאז הפיגוע במלון "סבוי" - אם עבור המחבל החמוש, ההגעה לתל אביב רק נעשתה קלה, בטוחה ונוחה יותר? במה בדיוק הועילו ראשי הממשלה, שרי הביטחון, הרמטכ"לים, ראשי השב"כ והמוסד, אלופי הפיקוד, קציני השטח והדוקטרינות המלומדות שהתחלפו מאז כמה וכמה פעמים - אם בשורה התחתונה מתברר שגבולות הארץ נותרו פרוצים ומחבל יכול להגיע, גם בשנת 2022, לכל נקודה בישראל כשהוא יושב בנוחות במונית ממוזגת, המביאה אותו עד ליעדו?
בדיוק כדי למנוע את המצב הזה, החלה ישראל לבנות כבר בשנת 2002 את גדר ההפרדה המשוכללת, המשתרעת כיום על כ־720 ק"מ. מאז הושקעו בגדר כמעט 10 מיליארד שקלים, ולפי דו"חות מבקר המדינה, ישראל מוציאה כ־140 מיליון בשנה על תחזוקתה השוטפת. ואני שואל: מהי מידת הגאונות הביטחונית הנדרשת מאדם כדי להבין שחור אחד בגדר הזאת - שלא לדבר על כמה חורים המאפשרים מעבר חופשי וקבוע לתוך ישראל - הופכים אותה לחסרת כל ערך? והלא רק במארס השנה קבע מבקר המדינה, בעקבות סיור בשטח, שהגדר "לא רלוונטית" והגדיר את טיפול המדינה בה כ"כשל משמעותי ומהותי" - ודבר לא נעשה.
הפיגוע שנמנע, עבר והודחק. וחוץ משבחים מוצדקים לשוטרי היס"מ שתפסו את המחבל, לא שמעתי על שום כוונה לתחקר את האירוע ולנסות לברר מי למעשה אחראי למצב המופקר הזה. והכי גרועה ומייאשת היא הידיעה שגם ברגעים אלה ייתכן שמחבל יושב במונית שעברה דרך אחת הפרצות בגדר ועושה את דרכה פנימה לתוך ישראל, וכל האחריות למניעת הפיגוע תלויה בערנותו של שוטר.
אז בפעם הבאה שמישהו ידבר איתי על "תפיסת הביטחון של ישראל", או על "מאבקנו הנחוש בטרור" - שיסלח לי אם לא אצליח להחניק גיחוך. ואם זה לא היה עצוב, הייתי צוחק ממש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו