חדשות הימים האחרונים האירו בזרקור את האמת המרה, שחסידי הממשלה היוצאת רצו להסתיר: השנה האחרונה היתה שנה אבודה לחלוטין מבחינת ההתמודדות המדינית של ישראל עם סכנת ההתגרענות האיראנית.
לפני עליית ממשלת השעטנז של לפיד־בנט־רע"מ, האסטרטגיה של מדינת ישראל בניסיון לסכל את הצטיידות משטר האייתוללות בנשק גרעיני התבססה על שתי רגליים - רגל המאבק המדיני ורגל הפעילות החשאית.
הראשונה נועדה לרתום את המדינות, ובראשן המעצמות, למשימת הבלימה של טהרן, להסביר לדעת הקהל בעולם את ממשות האיום האיראני ומשמעותו, ולייצר מערך סנקציות חמור ככל הניתן שיגרום לאייתוללות לעצור, או לפחות להאט את המרוץ לגרעין. השנייה נועדה לתקוע את המרוץ המסוכן בדרכים של חבלה ותחבולה, בלי להיזקק לרצונן הטוב של מדינות אחרות.
כל עוד שתי הרגליים הופעלו על ידי "הראש", הן השלימו וגיבו זו את זו. כשאחת כשלה, אחרת תגברה את עבודתה.
בעת שנתניהו כיהן בראשות הממשלה, נחיצות שתי הרגליים הוכחה מעבר לכל ספק. הרגל החשאית עשתה את שלה, כמובן, אבל גם החשיבות של הרגל המדינית באה לידי ביטוי בקביעות. המקטרגים תקפו את נתניהו על "האובססיה" שלו נוכח האיום האיראני, לגלגו על כך שהוא משחיל את האזהרה מפני הנשק הגרעיני בידי אייתוללות לכל הצהרה מדינית, לכל מו"מ, נאום וראיון, אלא שזה בדיוק מה שעבד.
בזכות כך נתניהו שכנע את העולם שהאטום האיראני מסוכן לכולם, ולא רק לישראל. הוא לא נתן לסוגיה הזאת להישחק ולטבוע בים של סוגיות אחרות, שהזירה הבינלאומית עמוסה בהן לעייפה. הוא דרש והטיף, וראינו שהמאמץ משתלם. בזכות הלחץ המדיני שלו הקהילה הבינלאומית התעוררה, תבעה מאיראן להפסיק את הדהירה לגרעין והטילה עליה סנקציות.
הדבר הקשה על איראן, וחייב אותה להשקיע מאמץ אדיר בהסתרת הפעילות הגרעינית. הוא עיכב ואילץ אותה להשלים עם עצירת הפרויקט הגרעיני, כי המחיר שנגבה מטהרן בעקבות הפעלת הרגל המדינית של ישראל היה גבוה מדי.
כשממשל אמריקני בעייתי בראשות אובמה החליט להקל את הלחץ על איראן ולחתור לכיוון ההסכם, הרגל המדינית של ישראל עבדה ביתר שאת. הפעלתנות של נתניהו חשפה את כשלי ההסכם ואת היותו כיסוי להשלמת פרויקט הגרעין של איראן. נאומו המפורסם של נתניהו בפני הקונגרס היה רק קצה הקרחון, ומתחת למפלס המים הופעלו כלים מדיניים. בשילוב עם הפעילות החשאית שלא פסקה לרגע, הלחץ המדיני הביא ליציאת ארה"ב מן ההסכם בימי טראמפ ולהגברת הלגיטימציה לתקיפה אפשרית של המתקנים הגרעיניים באיראן.
אולם, מאז חילופי הממשלות בישראל בשנה שעברה, המאמץ המדיני נגד הגרעין האיראני נזנח. נחישות נתניהו הוחלפה ברפיסות לפיד, שהשקפת עולמו שוללת עימות אפשרי עם משטר דמוקרטי בוושינגטון, גם אם מחיר המחדל יהיה הסכם גרעין חדש, גרוע מקודמו. התשלום על שנה שלמה שבה "הראש" כשל בהפעלת הרגל המדינית, יהיה הסכם קטסטרופלי שיקרב את האיראנים לפצצה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו