"תאונות במגזר? לא מעניין": תרבות הנהיגה בחברה הערבית נמצאת בשפל

"המידע בערבית אינו מלא, לכל הנתונים נא לעבור לעברית", זו השורה שבה נתקלים כאשר מחפשים מידע על מניעת תאונות דרכים, אכיפה, חינוך תעבורתי או הסברה, באתר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

הרשות הלאומית היא הסמכות הרשמית, אולם הרשות - שהיא הגוף הממשלתי הגדול והאמון על ההסברה - למרבה הצער אינה מנגישה את כל המידע והנתונים לשפה הערבית באופן ראוי ומלא. הציבור הערבי לא יכול לדעת מה המצב, וכאן אולי מתחילה בעיה של עשרות שנים.

תרבות הנהיגה במגזר נמצאת בשפל, וגרף תאונות הדרכים במגזר רק עולה. זה אינו חדש. אנו סובלים מהזנחה, מחוסר אכיפה ומחוסר אכפתיות של עשרות שנים, שגרמו להשרשת תרבות נהיגה לקויה, נהיגה אלימה ופרועה, ובייחוד כאשר הנהג יודע שהסיכוי שייתפס או ייתקל בניידת משטרתית ביישוב ערבי שואפת לאפס.

נתונים חסרי תקדים

הנתונים שנחשפו השבוע ב"ישראל היום" חסרי תקדים: בדו"ח סודי משטרתי נכתב כי הערבים מהווים 19% מכלל הנהגים במדינה, אולם ביותר מ־40% מתאונות הדרכים ההרוגים הם ערבים. אף שהתשתיות הן גורם משמעותי בתאונות, כ־60% מההרוגים הערבים בתאונות נהרגים בתאונות המתרחשות מחוץ לכפרים. כלומר, העניין הוא גם חינוכי - תרבות הנהיגה היא דבר שיש לטפח.

מי שחי בחברה הערבית ומכיר את המציאות העגומה, יודע שהתשתיות הן סיבה משמעותית לתאונות, אך בהחלט לא העיקרית. לו היינו רואים בכבישים יותר ניידות אכיפה, סביר שהמצב היה שונה.

חוסר של 900 שוטרים

על פי הנתונים, חסרות למשטרת התנועה כ־450 ניידות, כלומר למשטרת התנועה חסרים לפחות 900 שוטרי תנועה. אין ספק כי מרביתם אמורים להיות ביישובים ערביים, לא כדי לתת דו"חות ולהגדיל את הכנסות המדינה, אלא כדי להרתיע ולהנחיל תרבות נהיגה חדשה; כדי לתפוס נהגים צעירים שעולים על הרכב מבלי שעברו תיאוריה, מבלי שהם מחזיקים ברישיון רכב כחוק. יש צעירים שעולים על הרכב ועלולים לפגוע בחייהם ובחיי אחרים.

גם כאשר משטרת התנועה יוצאת במבצע אכיפה ביישובים ערביים, היא נתקלת בבעיות אכיפה: היעדר חוקי עזר ותימרור בשטח. סיכוייו של אזרח ערבי לפגוש ניידת תנועה הם אחד לשלושה ימים בממוצע, וזה אומר הכל.

הסיכוי להיתפס נמוך?

אלמנט נוסף שעלה מן הדו"ח, הוא תקינות הרכב. בחברה הערבית יודעים שהסיכוי להיתפס נמוך, והסבירות שהשוטר ירדוף אחריך ושיהיה לו אומץ למצות איתך את הדין, נמוכה אף היא. לכן אזרחים לא מתקנים את הרכב במוסך מורשה, ולא מקפידים על טיפולים בזמן. הפקקים לאורך הגדר מעידים על העדפתם לתקן בשטחי הרש"פ. גם שם אין מי שבודק או מתעניין בתאונות הדרכים.