פוליטיקה בגרוש - רק היום במבצע

מתברר שגם בזמן מבצעים צבאיים יש זמן להומור. אין דרך אחרת להסביר את הטענה שעלתה, ולפיה למבצע הנוכחי לא נלוו שיקולים פוליטיים. זו אמירה שגויה לא רק בהקשר הנוכחי של הסבב האחרון בעזה, אלא גם בהקשר ההיסטורי ובהבנת המהות של יציאה לקרב.

מלחמות מאז ומעולם היו ביטוי פוליטי, משום שנועדו לשרת מטרות פוליטיות. מוכרת אמירתו של ההוגה הצבאי קרל פון קלאוזביץ: "המלחמה אינה אלא המשך המדיניות בתוספת אמצעים אחרים". ולמה להסתפק בהוגים? אפשר להישען על הכוחות בשטח: נפוליאון בונפרטה, למשל, לא נלחם בשביל ג'וזפין, אלא ראה עצמו כמפיץ בשורת המהפכה הצרפתית; גם ג'ינגס חאן לא הסתפק בכיבוש שטחים, בדומה לפוטין שלא פלש לאוקראינה משעמום - הם ביקשו לצד מה שתפסו כטוב למדינה ולעם, להגדיל את כוחם הפוליטי.

גם יאיר לפיד כפוליטיקאי מבקש להגדיל את כוחו הפוליטי.

מדוע שהפוליטיקאי, הסובל מתדמית הדוגמן עם הג'ל, המתאגרף, הכתב ב"מחנה", לא ינסה לשפר את תדמיתו? האם לא יהיה חכם ומתבקש ממי שבתקופת כחול לבן היה החריג לצד גנץ, יעלון ואשכנזי - לנצל את ההזדמנות להראות שגם הוא יכול? כל מי שטוען שלפיד פוליטיקאי טוב, חייב לומר שכן, היו במבצע גם שיקולים פוליטיים.

המבצע הנוכחי נפל כפרי בשל לידיו של לפיד, והיה טיפשי מצידו לא לנצל זאת - לטובת תושבי הדרום, וכן, באופן ברור לכל בר דעת - גם לעצמו. הוא כנראה לא תיאר לעצמו שמעצר מחבל יוביל לאיום של טילי נ"ט ומצור, אבל כשזה קרה, למה לא לנסות לגרוף נקודות זכות?

לפיד עצמו הודה בשיקולים פוליטיים, אחרת לשכתו לא היתה משחררת את תמונת הפגישה עם נתניהו: הוא עם ארשת פנים רצינית של ראש ממשלה, מעורה בפרטים הכי סודיים - מעדכן את יו"ר האופוזיציה. ולא רק לפיד הודה בכך: שר התפוצות נחמן שי אמר אצל אילה חסון שבממשלה עם רע"מ לא היה אפשר לצאת למבצע. מנסור עבאס אמר ש"כעת, כשהכנסת מפוזרת, כלי ההשפעה שלנו חלשים בהקשר למלחמה". אם אין שיקולים פוליטיים, כיצד באורח פלא שחררה לשכת לפיד לעיתונאים תמונה מחבקת עם גנץ שצולמה במקרה בסלולרי של מישהו לפני תדריך? אצל לפיד אין שיקולים פוליטיים, הוא סתם אוהב אנשים ומצלמות. האמירה כי היציאה למבצע "נטולת שיקול פוליטי" היא כשלעצמה פוליטית. אחרי שנים שבהן מנהיגי הימין הואשמו בחוסר ענייניות ביציאה לקרב - נאלצו המאשימים בעל כורחם להתייחס לטענת השיקול הפוליטי (חיים הרצוג אמר על הפצצת הכור בעיראק ב־1981: "יש משהו מוזר במועד שנבחר. היה אפשר לבצע את הפעולה לפני חמישה חודשים". על כך השיבו במערך: "בגין חסר שיקול דעת ולא ניתן לסמוך עליו". ואת הביקורת על נתניהו הטקסט קצר מלהכיל).

ברגע שמישהו מרגיש מחויב לתרץ מדוע לא היו שיקולים תדמיתיים, הוא מעיד שישנה פוליטיקה, ושהוא חלק מפוזיציה שמבקשת להעביר מסר שמה שאסור במלחמות (ובשגרה) לבגין ולנתניהו - מותר ללפיד, לרבין ושות'. ללא שיקול פוליטי, כמובן.