קשה למצוא מילה אשר הפער בין תדירות השימוש בה לבין משמעותה הנסתרת גדול יותר מהמילה "ממלכתיות". עמימות עוטפת אותה, ובכל זאת חברי הקואליציה היוצאת מזכירים אותה בכל רגע ומקום פנוי. הם נשבעים בשמה, מצהירים על שייכות אליה, עושים בה שימוש כביס לקמפיין בחירות, ובעיקר מנגחים את מחנה הימין על הלקות הממלכתית שהוא סובל ממנה. השבוע, עם שוך הקרבות המוצלחים, יצאה הממלכתיות מהערפל השגרתי וחשפה עצמה כדי לנשוך את אבירי הממלכתיות בישבנם, כדי להוכיח את דברי מאיר אריאל "אדם צועק את מה שחסר לו": ללפיד ולשותפיו חסרה ממלכתיות. הם, למעשה, באוברדראפט בואכה פשיטת רגל בחשבון ההתנהגות הממלכתית.
במהלך ההצהרה לסיכום מבצע "עלות השחר" הודה רה"מ ליו"ר האופוזיציה על התגייסותו לתמיכה במהלך הצבאי ללא שיקולים פוליטיים, פעולה ממלכתית למדי מצד נתניהו שכלל מחנה הימין היה שותף לה. לכאורה, זוהי דרך העולם, דרישת בסיס מנבחר ציבור ישראלי. אך פשפוש לא ארוך בזיכרון מעלה שמדובר בתופעה חריגה, סטיית תקן מהסטנדרט שהנחילו חברי "גוש השינוי" כשהמצב היה הפוך, ובזמן מבצע צבאי ישבו הם באופוזיציה, וזה אפילו לא היה מזמן. שנה וקצת חלפו מאז מבצע "שומר החומות". קשה להאמין שהדברים אכן התרחשו, אך בזמן שצה"ל נלחם בכלל ארגוני הטרור בעזה, במרכז הארץ יהודים סופגים לינצ'ים, עוברים סלקציות, שרויים תחת מצור ונשרפים בעודם בחיים, ישבו חברי האופוזיציה דאז והפכו את הממלכתיות לשמועה רחוקה, וגם את האחריות.
ראש וראשון הוא כמובן יאיר לפיד, ראש האופוזיציה שהחזיק במנדט להרכבת ממשלה, אך הדבר לא מנע ממנו לתהות כיצד "האש פורצת בעיתוי הנוח לראש הממשלה", ויותר מרמז שנתניהו יזם את המלחמה משיקולים פוליטיים. אליו הצטרף אביגדור ליברמן שטען כי נתניהו "משת"פ של חמאס" שפועל רק משום שהמנדט בידי לפיד. הגדילה לעשות מרב מיכאלי, שלא הסתפקה בחזרה על המסרים האנטי־ממלכתיים הללו בעברית אלא טרחה לעשות זאת גם באנגלית לתקשורת הזרה; גם חבר מפלגתה עמר בר־לב השתתף בחגיגת הכזבים, ועוד רבים אחרים. מי שהצטיינו בשתיקה מול התועבה הזו היו נפתלי בנט וסגניתו דאז איילת שקד. בפשטות, חברי האופוזיציה דאז הפיצו בישראל ובעולם עלילה שלפיה ראש הממשלה הישראלי הורג אזרחים וילדים בעזה מטעמים פוליטיים וכדי לחמוק ממשפטו. טיעון שאנטישמים רבים, וכמובן גם חמאס ועוזריו, מיהרו לעשות בו שימוש.
השנאה קלקלה את השורה עבור לפיד, מיכאלי, ליברמן ודומיהם, השמידה את הממלכתיות, אך חמור מכך - חתרה תחת מאמץ מלחמתי ישראלי. מה אמור לחשוב חייל מגוש השמאל ששומע מראשיו בזמן שהוא נשלח לחרף נפשו, כי הדמון הגדול והמושחת רוצה לשמר את כוחו? מה אמור לחשוב אזרח אמריקני או דיפלומט אירופאי? התנהלות האופוזיציה במבצע הנוכחי קרעה את המסיכה הממלכתית מעל הפנים הכעורות של ראשי המדינה הנוכחיים, הוכיחה מי פה באמת ממלכתי ומי פה אנטי־ממלכתי, עד שתיעובו את רה"מ הישראלי המנהל מבצע צבאי גבר על אהבתו למדינת ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו