"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ביצה שלא נולדה ביום טוב

שקד שילמה מחיר כבד מדי כדי לחבר אליה מפלגה, שמאז הוקמה רק מתחברת ומעולם לא רצה על רגליה שלה • ומה עם חבריה לימינה?

,עודכן
0השמעה
שרת הפנים איילת שקד, צילום: אורן בן חקון

מועד הגשת הרשימות לכנסת ה־25 נקבע ל־14 בספטמבר. לכן לא ברור מה גרם לאיילת שקד, פוליטיקאית מיומנת, להכריז על האיחוד עם "דרך ארץ" כבר כעת, עוד בטרם וידאה שאגפיה מאובטחים.

הדבר נראה כמו חלה שלא סיימה לתפוח והוכנסה לתנור, בטרם עת, ויצאה פיתה.

שקד קיבלה לידיה מפלגה עם חברים, חברי כנסת מוכרים וטובים, והרבה כסף בקופה.

במקום לשכנע את מתן כהנא, אביר קארה, שירלי פינטו ואפילו את יום טוב כלפון להישאר איתה - היא רצה לחתום עם "דרך ארץ".

במקום לשכנע את ניר אורבך, שככל הנראה לא יקבל מקום בליכוד, להישאר איתה, ובמקום להביא עוד חובשי כיפה סרוגה לרשימתה החדשה־ישנה - היא מיהרה לסגור עם יועז הנדל וצביקה האוזר, שלהווי ידוע, לא מחזיקים באמתחתם גדודי מצביעים.

אדגיש - בבחירות הקרובות יש מקום למפלגה שתייצג את הציונות הדתית, המתונה דתית והימנית ממלכתית בדרכה המדינית. יש גם מקום למפלגה משולבת של חובשי כיפה סרוגה וחילונים מסורתיים שחושבים ורוצים ימין.

בכנסת היוצאת הם מצאו את מקומם בשתי מפלגות - ימינה ותקווה חדשה. יחד קיבלו שתי המפלגות הללו 13 מנדטים, שכרגע מחפשים בית. מצביעים אלו לא רוצים את הדתיות החרד"לית של סמוטריץ' ובן גביר, ולא בהכרח נוהים אחרי שלטון היחיד בליכוד. המפלגה החדשה, שמיהרה לשנות את שמה ל"הרוח הציונית", יכולה לשמש להם בית בתנאים מסוימים, והתנאים מאוד ברורים - מפלגה ימנית, דתית־מסורתית, ערכית, ציונית. אבל גם כזו, כמו המפד"ל בזמנו, שיכולה לשבת עם כל צד של המפה הפוליטית וששמה את ישראל לפני הכל.

אלא שאף על פי שהתכנסו בכפר המכביה, נופפו בדגלים, הניפו ידיים באוויר ואפילו עברו את אחוז החסימה בסקרים - לא ברור לאן פניהם.

שקד אמרה שאינה פוסלת את נתניהו והנדל דווקא כן. שקד הבטיחה, באחד הראיונות הלפני אחרונים, ש־50% מהרשימה יהיו מהציונות הדתית, כשהיא מונה את הנדל כמי שנמנה עם קהל זה, אף שאינו חובש כיפה. אחד מחברי ימינה לשעבר, סגן השר אביר קארה, התראיין בסופ"ש האחרון וענה שהוא ברשימה מייד אחרי שקד. אבל המקום השני שמור ליועז הנדל.

וזה לא סוד שאיילת שקד משריינת את המקום השלישי למתן כהנא, שעדיין מגשש את דרכו. מכאן שקארה יקבל רק את המקום החמישי, שכן הרביעי שמור לצביקה האוזר. אבל בסקרים כרגע יש רק ארבעה מנדטים, אז למה שקארה יישאר שם ולא ירוץ יחד עם תומכיו מהמגזר העצמאי? באה לומר, ששקד שילמה מחיר כבד מדי כדי לחבר אליה מפלגה שמאז הוקמה רק התחברה, ומעולם לא רצה על רגליה שלה. בתחילה עם משה יעלון, ואז כחול לבן, ואז תקווה חדשה וכעת עם ימינה.

על איילת שקד לשנס מותניה ולעשות כל שלאל ידה להביא את כהנא ואת קארה לרשימה, ורצוי גם עוד אישה אחת לפחות בשישייה הראשונה, ולעשות זאת הרבה לפני תאריך היעד של הגשת הרשימות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר