"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סנגור של טרור

איך עמותה יכולה להגן על עצמה אם המדינה מגדירה אותה כארגון טרור, אבל היא לא כזאת • מסתבר שיש חוק המחייב אישור לקבלת כספים מארגוני טרור • אז אפילו עורך דין היא לא יכולה לשכור

0השמעה
תהלוכה של החזית העממית לשחרור פלשתין ברמאללה (ארכיון) , איי.פי
תהלוכה של החזית העממית לשחרור פלשתין ברמאללה (ארכיון), צילום: איי.פי

משרד הביטחון הורה לעורכי דין של שלושה ארגונים פלשתיניים שהוגדרו על ידי ישראל כארגוני טרור, לבקש ממנו היתר לייצג אותם. כך על פי הגר שיזף ב"הארץ". מתברר שיש סעיף בחוק שכנראה מעולם לא נאכף, המחייב אישור מיוחד לקבלת כספים מארגוני טרור. עורכי הדין התרעמו, כמובן, ואמרו שמעולם לא קיבלו הנחיה דומה בעבר.

באופן פבלובי כמעט, אני נוטה לצדד במשרד הביטחון. קחו לדוגמה את עמותת אל־חאק, אחד משלושת הארגונים שבנדון. לכאורה, מדובר בארגון זכויות אדם המתעד "הפרות של הזכויות הקולקטיביות והפרטניות של הפלשתינים בשטחים הפלשתיניים הכבושים". בפועל, פרט לעובדה שהארגון ממרר את חיינו - שזה חוקי לצערי - מנכ"ל אל־חאק, שעואן ג'בארין, הוא "בין הפעילים הבכירים בארגון הטרור החזית העממית", כך על פי בית המשפט העליון. בית המשפט אמר גם כי "העותר דנא פועל ככל הנראה בבחינת ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד: בחלק משעות פעילותו הוא מנכ"ל של ארגון זכויות, ובחלק אחר הוא פעיל בארגון טרור שלא בחל במעשי רצח ובניסיונות לרצח, אשר דבר אין להם עם זכויות". במאי 2018 ויזה, מאסטרקארד ואמריקן אקספרס סגרו את תרומות כרטיסי האשראי המקוונות לאל־חאק בשל קשרי הקבוצה לארגון טרור זה.

ארגון DCI-P, שגם עורכי דינו קיבלו מכתב דומה, תומך בתנועת החרם, מנצל ילדים לקידום דמוניזציה של ישראל וקורא לה ליטול אחריות ל"פשעי הנכבה". גם ארגון זה מקושר לחזית העממית לשחרור פלשתין, ורבים מראשיו קשורים אליו לכאורה.

רק מה, יש כאן מעגל, מלכוד. דמיינו מצב שבו המדינה מגדירה עמותה כארגון טרור, אבל היא בכלל לא כזאת. איך היא יכולה להגן על עצמה? להתנגד לטענה הזאת? היא יכולה לשכור עורך דין שייצג אותה בבג"ץ. הבעיה היא שלפי סעיף זה בחוק - היא לא יכולה, כי היא ארגון טרור. הבנתם?

כלומר, אם מדינת ישראל תקום מחר ותגדיר את לה פמיליה, להב"ה או לצורך העניין, את אקי"ם, כארגון טרור - איך הם יכולים לשנות את ההגדרה הזאת? העובדה שמשרד הביטחון הוא המגדיר ולכן הוא צד בדיון, אבל הוא שמונע את מימון ההגנה - בעייתית. אכן, מההיבט הלוגי יש כאן שאלה מעניינת.

אז מה עושים? אחרי שפבלוב והאינסטינקט שלו נרגע והתפנינו לדון בנושא בדעה צלולה, ניתן לומר ששתי אפשרויות פתוחות בפנינו ליציאה מהמלכוד: האחת, לתקן את החוק כך שהסעיף המוצדק הזה, האוסר קבלת כספים מארגון טרור, לא יחול על מקרים שבהם הכספים נועדו לייצוג משפטי; השנייה, להפקיע את האישור לקבלת כספים אלו ממשרד הביטחון, שהוא, כאמור, צד בעניין. אפשר לתת לביהמ"ש עצמו להכריע בנושא.

ויש עוד אפשרות: עורכי דין של ארגונים אלו מונעים מאידיאולוגיה יוקדת, אחרת הם לא יכולים לייצג אותם בכזה להט. אז שיעשו כמה עבודות פרו־בונו, ומהשמיים ישלמו להם לעתיד לבוא. או שלא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

קרני אלדד

עד גיל 40 הגדירה את עצמה כמוזיקאית, הלחינה, עיבדה, הפיקה, ניגנה (גיטרה וחליל) ושרה. הקליטה שלושה אלבומים של עצמה ועוד המון של אחרים. הקליטה דיסק בהוואנה, קובה, עם המוזיקאים הזקנים והמדהימים של האי. עבדה במועצת יש"ע, ובכנסת ישראל כדוברת של ח"כ אורי אריאל. כתבה בעיתונים שונים. מעצבת פנים בליבה ובעלת אולפן הקלטות במציאות.

כדאי להכיר