את לימודי התנ"ך אסור לקצץ

יש ללמד את בני הנעורים לאהוב את התנ"ך, להתקרב לעומק חוקיו וערכיו • רק כך נצליח לקרב את דורות בנינו, נכדינו ונינינו אל הארץ היפה והטובה שלנו

ספר תנ"ך, צילום: דוד כהן-ג׳יני

בכל שנה מחדש, ערב החופש הגדול ועם תום חודש הספר העברי, אני שואל את עצמי: מאין ספגתי את אהבתי לספר הספרים? ועונה: ממורתי לחיים - ציפורה גלעד, ששתלה בנו את סיפורי התנ"ך ומזמוריו מילדות וממנה רכשנו גם את אהבת הארץ דרך הטיולים לאור המקורות, כשספר התנך בידנו.

כשאני שר בדבקות וערגה, בבית הכנסת בקיבוץ בית השיטה, את מזמורי תהילים אני חש, כמו שכתבה נעמי שמר, שאני שב אל "בורות המים" ו"המילים העתיקות נותנות לי כוח".

בכל פעם מחדש, במעגל שירת היחד, כשאנו שרים את שיר המעלות, גרוני נחנק ועיני דומעות. אני רואה לנגד עיניי שוב ושוב את ראשוני החקלאים בארץ ישראל ובעמק בפרט, חורשים ומסקלים, זורעים וקוצרים, אוספים יבולם ושמחים בחלקם. הרי זהו בדיוק שירם של המתיישבים שעלו אל אדמות הטרשים, הפיחו בהן חיים והפכו אותן לאסם תבואה המתמלא בכל שנה מחדש:
שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת: בְּשׁוּב יְהוָה, אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ, כְּחֹלְמִים.

עבורי ספר התנ"ך הוא הקוד הגנטי שלנו, ספר שהכל כלול וטמון בו - הראשית והאחרית. סיפור התהוות העולם והאדם, סיפור הולדתו ותולדותיו של עם ישראל, קודים ערכיים ומוסריים שבמרכזם "ואהבת לרעך כמוך", עזרה לזולת ותמיכה במעוטי היכולת בכל מצב בחיים: "וְשָׂמַחְתָּ, בְּחַגֶּךָ: אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ ".

ועוד כולל התנ"ך בתוכו - שירה אוניברסלית על זמנית. שירי חסד ואהבה, הגות וחכמה, נבואה וחזון.
התנ"ך הוא כמו תל ארכיאולוגי האוצר בחובו רבדים של אלפי שנים וכל דור ודור מוצא פשר ומשמעות לכאן ועכשיו ומקיים איתו דיאלוג מתמשך.

המשורר היהודי המומר היינריך היינה – (1797-1856) שכל חייו שמר אמונים ליהדותו, כתב על התנ"ך:
"ספר ישן וצנוע, עניו כטבע וגדולות לא יבקש. כשמש המחממת אותנו, כלחם המפרנס אותנו.
ספר המביט אלינו בנועם וחמימות, בברכת חסדים.
ושם הספר הזה פשוט - 'ספר הספרים' וגם 'כתבי קודש'.
מי אשר אבד לו אלוהיו - ישוב וימצאנו בספר הזה.
ומי שלא ידעו מעודו - נשמת אפו של דבר אלוהים מנשבת פה לקראתו".

אוסיף קטע משירו של יהודה עמיחי המבטא את הקשר שלי ואהבתי הנמשכת לתנ"ך:
תנ"ך תנ"ך איתך איתך, כמו ספר תורה,
מפרשת בראשית ועד וזאת הברכה,
ובחזרה אנחנו מתגלגלים יחדיו
וכל שנה אהבתנו מתחדשת ומתחזקת.

התנ"ך, אמר דוד בן גוריון, הוא – "ה'קושאן' שלנו על הארץ הזו". בתקופה זו בה התנ"ך הולך ומתרחק מלבבות הצעירים, השורשים נשכחים והזהות מתעמעמת, נחלשת גם יכולת ההתמודדות עם האתגרים שמעמידים בפנינו החיים בארצנו. על כן התנ"ך כה חשוב לחיזוק הזהות היהודית של הדור הצעיר.

ועל כן אני קובע בברור מוחלט – את לימודי התנ"ך אסור לקצץ, אסור להמעיט;
את למודי התנ"ך, יש להרחיב ולחזק, להרבות ולהעמיק את השיח בנושאים העולים מבין דפיו ומתוך אמירותיו.

יש ללמד את בני הנעורים לאהוב את התנ"ך, להתקרב לעומק חוקיו וערכיו.
רק כך נצליח לקרב את דורות בנינו, נכדינו ונינינו אל הארץ היפה והטובה שלנו.

משה פלד לשעבר סגן שר החינוך חבר בעמותת מבטחי – פורום מפקדים לאומי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר