הניחו לחוק הנאשם

גם אלו שאינם רוצים לראות את בנימין נתניהו חוזר לראשות הממשלה חייבים להתנגד לחקיקת החוק שמכונה - חוק הנאשם. חוק זה מבקש לקבוע שראש ממשלה מכהן שהוגש נגדו כתב אישום חייב לפרוש מתפקידו, ושח״כ שהוגש נגדו כתב אישום לא יוכל להתמנות לראש ממשלה. לכאורה, קל, פשוט וברור. רק לכאורה.

כיום החוק אינו אוסר זאת, ולראיה, בג״ץ דחה עתירות שביקשו מנתניהו לא לקבל את המנדט להרכבת הממשלה, באחת ממערכות הבחירות האחרונות, כיוון שהוגש נגדו כתב אישום, עוד במהלך כהונתו כראש ממשלה. בג״ץ קבע, ובצדק, שהחוק אינו אוסר זאת. למעשה אמר שהמבחן הוא מבחן ציבורי, לא מבחן החוק.

אלו שמצדדים בחקיקת החוק אומרים שהחוק מונע משרים לכהן, אם הוגש נגדם כתב אישום, והם חייבים להתפטר מתפקידם כשרים; שיש חוק שקובע שראשי ערים, שנבחרו בבחירה ישירה, מושעים מכהונתם ואינם יכולים לשמש בתפקיד עד סיום ההליך נגדם.

במקרה של ראשי ערים, יש גם ועדה שבודקת את הדברים ולעיתים מאפשרת להם להמשיך בתפקיד בכפוף להימנעותה מעיסוק בשורה ארוכה של נושאים.

אלו שמצדדים בחוק אומרים שאם היה מוגש כתב אישום נגד מורה, הוא היה מסולק מיידית מתפקידו, ושאף אחד לא היה רוצה שהנהג שלו יהיה עבריין שעומד נגדו כתב אישום חמור. אז על אחת כמה וכמה ראש ממשלה. צודקים.

כל הדוגמאות שהובאו מצוינות. שר שנחשד בפלילים, ראוי שלא ימשיך בתפקידו. כך גם ראש עירייה, וגם גננת או מנכ״ל משרד ממשלתי.

אז למה אני בכל זאת מתנגדת לחוק הנאשם? וזאת מבלי להתייחס לחוסר ההוגנות של שינוי כללי משחק תוך כדי משחק רגע לפני בחירות.

בגלל ההבדל העצום שבתוצאה.

ראש עירייה יכול לחזור ללשכת ראש העירייה אם יצא זכאי במשפטו, עוד במהלך הקדנציה. שר יכול להתמנות מחדש לתפקיד שר בממשלה, עם תום משפטו ולאחר שזוכה. לא כך במקרה של ראש ממשלה. מרגע שהוא פורש מתפקידו או לא מקבל מנדט להרכיב ממשלה ולהתמנות לעמוד בראשה, כיוון שהוגש נגדו כתב אישום, המעשה הוא בלתי הפיך. גם אם יזוכה במשפטו, לא יוכל לחזור ללשכת ראש הממשלה, אלא בבחירות שלאחר מכן. ראשות ממשלה אינה ראשות נורבגית.

עד כאן לעניין הפרוצדורלי.

החוק מאפשר לראש ממשלה להמשיך ולכהן גם אם הוא מבלה שעות בבית המשפט במקום בלשכת ראש הממשלה.

מכאן נעבור לעניין הציבורי. כאן המבחן האמיתי, כי לא כל מה שהחוק מתיר גם ראוי ציבורית.

ראש ממשלה שהוגש נגדו כתב אישום, טוב יעשה אם יפרוש מתפקידו ויפנה להוכיח את חפותו ויחזור, בכוח כפול ומכופל, בבחירות שלאחר מכן.המבחן של מועמד שעומד נגדו כתב אישום חמור, כמו במקרה של נתניהו, צריך להיות מבחן ציבורי. הציבור צריך להחליט אם הוא רוצה מנהיג שקופת שרצים תלויה על כתפו.יש מתח מתמיד בין החוק לבין המוסר. בין הדין הפורמלי לבין ההתנהלות הראויה. אנו רוצים שמנהיגינו יהיו מוכשרים וישרי דרך ויחשבו רק עלינו. לפעמים, חלומות מתגשמים. אבל אסור שזה יקרה בחקיקה.