מתעורר כנשיא - יירדם מחוץ לארמון?

מוחמד מורסי התעורר הבוקר כנשיא הרפובליקה של מצרים. לא בטוח שהלילה הוא גם ילך לישון כנשיא, כותב היום ה"אינדיפנדנט" הבריטי.

84 מיליון מצרים חותמים על אותו פתיח. הגנרל א־סיסי, על פי פרסומים שונים, קרא למורסי ללכת. אם זו לא הפיכה צבאית, זה לפחות coup de grâce, מכת החסד, של הצבא המצרי.

הצבא המצרי מעדיף בדרך כלל להיות דיסקרטי. נדיר מאוד שהוא יוצא בהצהרות. אם הוא כבר עושה זאת, סימן שהמצב במצרים באמת חמור. כמו ב־2011 כן היום. אחרי שהצבא התגייס למערכה שלשום, כשתחילה הציב אולטימטום בפני הנשיא מורסי ואתמול הציע מפת דרכים, אין ספק שרגע ההכרעה קרב.

צריך לזכור שהדבר הראשון שעשה הנשיא הנבחר מורסי, איש האחים המוסלמים, כשנכנס לארמון הנשיאות ביולי 2012, היה לבטל את "ההצהרה החוקתית", שהעניקה למועצה הצבאית העליונה את רוב הסמכויות. עכשיו הצבא מציע, באין הסכמה בין השלטון לאופוזיציה, לפזר את הפרלמנט שבו קיים היום רוב לאיסלאמיסטים, לבטל את החוקה ולהכריז על בחירות מוקדמות.

כל שגיאות האחים

האופוזיציה החילונית, באמצעות "חזית 30 ביוני", למדה את לקחי העבר והטילה על אחד מנציגיה הבכירים, מוחמד אל־בראדעי, להכין את "תקופת המעבר".

האחים המוסלמים, לעומת זאת, עשו את כל הטעויות האפשרויות: הם גם לא השכילו ליצור דיאלוג עם העם ועם האופוזיציה, גם לא שיפרו את מצבה הכלכלי של מצרים, גם קידמו את הקיצונים שבחבריהם ואת האידיאולוגיה האיסלאמיסטית למורת רוחה של מחצית מהעם, וגם בחרו את הפחות כריזמטי מהם לנשיא. ועוד דבר: הם גם בעטו החוצה את המועצה הצבאית העליונה מהנהגת המדינה, במקום לטפח את הקואליציה הלא־טבעית שנוצרה ביניהם לבין הצבא אחרי עידן מובארק. קואליציה כזאת היתה יכולה לעזור. היום, למשל.

היום לאחים במצרים אין אף אחד מלבד האחים. אפילו לא הסלפים. מורסי מתנהג בדיוק כמו המנהיגים הערבים במהלך האביב הערבי. כמו מובארק, סאלח, קדאפי ובן עלי, הוא לא תופס שזה הסוף.

הצבא מעוניין להיות המחליט במצרים (מחזיק ב־25 אחוזים מהתמ"ג במדינה), אבל לא לנהל. בגלל זה הוא גם מתכוון שהמועצה הזמנית, שתנהל את ענייני המדינה, תורכב ברובה מאזרחים. הגנרל עבד אל־פתח א־סיסי ריאלי הרבה יותר מקודמו, הגנרל טנטאווי. א־סיסי זוכר היטב כיצד ההמון המשולהב הפגין בכיכר תחריר גם נגד טנטאווי. הדבר האחרון שסיסי רוצה זה לשמוע בכיכר "סיסי, תסתלק".

ארה"ב שוב פיספסה

ובמשוואה המצרית אסור לשכוח את אובאמה. עכשיו קורא נשיא ארה"ב למורסי להסכים לבחירות מוקדמות. זה אותו אובאמה שטיפח את מורסי. בכלל, בסיפור המצרי אמריקה לא יוצאת טוב. רק לפני שבוע המליצה השגרירה האמריקנית, אן פטרסון, בפני האופוזיציה לכבד את תוצאות הבחירות. קשה להאמין שאמריקה, זו שעל פי המדליף ואיש ה־CIA לשעבר, אדוארד סנאודן, יודעת ושומעת הכל, לא מצליחה לשמוע את מה שכל אחד יכול לשמוע בקהיר ברחוב.

מאז חודש אפריל מתגייסת מצרים נגד מורסי, ו־22 מיליון איש חתמו על עצומה הקוראת לו ללכת. רק וושינגטון לא היתה ערה להתגייסות הכללית ומתקשה בהבנת מצרים. מעניין אם סנאודן חושב אולי על מקלט בקהיר.

ובכלל, דומה שממשל אובאמה חי על פלנטה אחרת. אפילו ה"ניו יורק טיימס", שלא נמנה עם מבקריו של אובאמה, תהה אתמול אם זה הזמן שמזכיר המדינה ג'ון קרי ינהל דילוגים באזור בין ישראל לפלשתינים כאילו אין סוריה ואין מצרים. המזרח התיכון השתנה, וכך גם סדרי העדיפויות שלו, אבל אמריקה בוחרת להתעסק דווקא ב"תל אביב השלווה", כהגדרת ה"טיימס".

מורסי לא מראה עדיין סימנים של התקפלות מול תנועת תמרוד (מרד), שמצליחה להדיח אותו למרות תוצאות הקלפי ותמיכת אובאמה. מצרים אמנם לא תהפוך מחר לדמוקרטיה פרלמנטרית, אבל העם המצרי שוב אמר את דברו: הוא לא רוצה דיקטטור לא יעיל וגם איסלאמיסט.

בדיוק כפי שטענו מההתחלה: "אביב העמים הערבי" לא נולד מתוך ההתקוממות הערבית של 2011. מצד אחר, גם "החורף האיסלאמיסטי" מתחיל להתפוגג. וזה אולי הדבר החיובי היחיד המתרחש בשכונה המשוגעת שלנו. לא פלא שקרי מעדיף לבלות בתל אביב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו