כיכר תחריר, הפרלמנט האמיתי | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כיכר תחריר, הפרלמנט האמיתי

, עודכן
0

גם בתום ההליך הדמוקרטי הקצר מדי אחרי עידן מובארק, נותרה כיכר תחריר הפרלמנט האמיתי של מצרים. זה המקום שבו מתבצעות בהווה הצבעות אי האמון בנשיא. אחרי מובארק הגיע אתמול תורו של מורסי לחוש את זעם ההמון, שהניף לו כרטיס אדום ועליו הדרישה "אירחל!" ("הסתלק" בערבית).

האופוזיציה קראה אתמול למפגינים שלא לעזוב עד שמוחמד מורסי יפנה את ארמון הנשיאות. היא כבר מריחה מהפכה, ואפילו החלה לשלוח הודעות בנוסח "הודעת מהפכה מספר אחת". על פני הדברים, גם מורסי לא גילה נכונות לוותר.

התמונות נראו בדיוק כמו אלה של 2011 - רק בהבדל אחד: הפגנת המיליון אמש הציגה קואליציה חדשה, דמיונית רק לפני שנה. הצעירים הליברלים, שבינואר 2011 ראו כיצד האחים המוסלמים מצטרפים למחאה, חברו הפעם אל ה"פולול", כפי שמכונים שרידי משטרו של מובארק ותומכיו, כדי להפיל את מורסי. מי היה מאמין שהריאקציונרים יצליחו לפלס את דרכם לזירה מהר כל כך, ועוד למקום הפשע מבחינתם, כיכר תחריר.

וזה לא הדבר המדהים היחיד שראינו אתמול. גם אמריקה לא יצאה טוב אתמול במחאה. התמיכה של וושינגטון בתוצאות הבחירות - כלומר, במורסי - הצליחה לקומם את ההמון. "ארה"ב תומכת בטרור", נכתב בשלטים רבים שנשא ההמון. לנאום קהיר של אובאמה לא היו אתמול קונים רבים.

מצרים מחפשת דרך או לפחות מוצא, אבל אין לה מורה דרך. אמרנו כבר שהאופוזיציה הליברלית לא השכילה להצמיח מנהיג אמיתי למחאה, גם האחים המוסלמים שגו בכך שלא השכילו להעמיד פיגורה בשלטון. מורסי הוא לא אחד שמלהיב את ההמון.

נכון לשעת כתיבת שורות אלה, ארבעה בני אדם נהרגו בעימותים ונרשמו עשרות רבות של פצועים. לא זו רמת האלימות שממנה חוששים כולם, אבל זהו אות אזהרה. ניצוץ אחד יכול להדליק מדינה שלמה. אמנם מצרים אינה לוב והעם המצרי מחובר לדגל ולמולדת, אבל הקיטוב היום ברחוב עמוק כל כך, שהתחזית הקשה ביותר יכולה להתממש. ואת זה בדיוק צריך למנוע הצבא, שלא יוכל לשבת זמן רב על הגדר. מסוקי אפאצ'י של חיל האוויר המצרי חגו אתמול מעל כיכר תחריר. הרתעה. גם במחאה נגד מובארק הועלו לאוויר בדיוק אותם מסוקים. זה לא עזר אז, זה גם לא יעזור היום.

הצבא המצרי מונה חצי מיליון איש, ואילו ההמון המצרי רק אתמול הוציא לרחוב יותר מ־3 מיליון. הצבא, מן הסתם, יבהיר למורסי שכדי לשמור עליו הוא יהיה צריך לעשות ויתורים, וגם זה לא מבטיח לו הישרדות שלטונית. מורסי קיווה שהבחירות יאפשרו לו חוקתית להחזיק מעמד ארבע שנים. הוא מגלה עד כמה מעט שוות במציאות המצרית העכשווית תמיכה של ביירות ותמיכה אמריקנית. חומר למחשבה.

העיתון המצרי הממשלתי "אל־גומהוריה" פירסם אתמול בבוקר את הכותרת הבאה: "היום הארוך ביותר", על פי ספרו של קורנליוס רייאן, שבחר בשם על פי ציטוט של ארווין רומל, שאמר כי "24 השעות הראשונות יהיו החשובות ביותר". על בסיס הספר היה גם סרט. סרט מלחמה... ועל פי מצב העניינים, לא נראה שג'ון ווין היה מגלם את מורסי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר