"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הנגיד החדש: עצמאי ועמיד בפני לחצים

,עודכן

הבחירה בפרופ' יעקב פרנקל לתפקיד הנגיד הבא של בנק ישראל היא ראויה ומוצלחת. מדובר באדם המצוי בנבכי כלכלת המדינה, שמביא עימו ניסיון רב ועשיר בכלכלת העולם ובתחום מדיניות הפיננסים והמדיניות המוניטרית הכלל עולמית.

פרופ' פרנקל מגיע מחדש לתפקיד נגיד בנק ישראל, לאחר שכיהן כבר תשע שנים בתפקיד זה בשנות ה־90, בתקופה שהיתה לחלוטין לא קלה. בקדנציה הקודמת שלו בתפקיד נגיד הבנק, הוא נדרש במשך זמן רב לשמור על ריבית גבוהה יחסית כדי למנוע התפתחות של לחצים אינפלציוניים, אשר משמעותם הרסנית למשק הישראלי. הוא ראה מול עיניו גם את יעד הרחבת התעסוקה, אך השכיל טוב להבין שאם נרשה לעצמנו לתת ללחצים האינפלציוניים לגבור מחדש, נחזור אל מראות הבלהה של אמצע שנות ה־80.

הבה נזכור מחדש כולנו כי באמצע אותו עשור שחור לכלכלה המקומית האינפלציה בישראל הגיעה לרמה של 400 אחוזים והמשיכה לנסוק כלפי מעלה. אזרחים רצו לבנק ביום קבלת השכר כדי לשמור על ערכו של הכסף. המשק כולו היה נקוב ככברה בתמרוני מס שנועדו להפיק יתרון מאינפלציה מסחררת. אי יציבות היתה מילת המפתח בכל הקשור לכלכלה.

למוד ניסיון זה, הציב לעצמו פרופ' פרנקל את היעד של מניעת הרמת ראשה של האינפלציה בישראל. הוא היה צריך לעשות זאת מול לחצים בלתי פוסקים מכיוון מסה של גורמים אינטרסנטיים במגזר העסקי, שחיפשו תמיד כיצד להגיע לכסף זול יותר - והיטיב לעמוד בלחצים אלו. לא מעט אנשי עסקים וגם פקידים בכירים באוצר חשבו כי יקבלו אשראי אם יתקפו אותו על כך שניהל מדיניות שהתבררה כאחראית, שכן נגיד בדרך כלל אינו יכול לגרום נזק למבקריו.

אני מעיד על עצמי שהערכתי תמיד את עבודתו של פרופ' פרנקל, את מסירותו לתפקיד וגם את רמת אמינותו. כמו כן אעיד שבזמנו אף לא היססתי לפרסם רשימה בשם "הנגיד הטוב ביותר" והכוונה היתה לפרופ' פרנקל.

כלכלת מדינת ישראל עומדת כיום בפני אתגרים כבירים, והעיקרי שבהם הוא להניע מחדש את המשק לצמיחה. היו לנו עד תום שנת 2012 עשר שנות צמיחה מרשימות מאוד והפוטנציאל של המגזר העסקי להמשיך בכיוון הנכון הוא גדול. יש לנו שפע אנרגיות ואמביציה הצבורות בעיקר במגזר העסקי הפרטי.

כדי להניע את המשק לצמיחה מחודשת נחוץ מאוד שילוב פורה בין נגיד בנק ישראל לבין שר האוצר החדש, יאיר לפיד. פרופ' פרנקל הוא בהחלט שותף טוב למטרה זו. בתקופת כהונתו כנגיד הוא הוכיח יכולת חשיבה עצמאית, עמידה בפני לחצים ואפילו רגישות חברתית. הוא יהיה שותף טוב לשר האוצר ויתרום מכל ניסיון המאקרו שיש לו בתחום הכלכלי וגם מניסיון המיקרו שהוא צבר, של הבנה ישירה בניהול עסקים.

מצבור הניסיון שהוא מביא עימו, ההבנה בתחומי הכלכלה וגם מבנה אישיותו, כל אלה יתועלו כתרומה חשובה לתפקודו. לאחר שיסתיימו הליכי המינוי והוא ייכנס לתפקידו, ארשה לעצמי לומר כי ראש הממשלה בחר נגיד טוב ושר האוצר מצא את השותף הטוב ביותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר