טענות בלי בשר

מדי שנה בשנה כינסה תנועת הנוער שלי, "החלוץ למרחב" (הגדולה מבין תנועות הנוער הציוניות בארגנטינה), את חניכיה במחנה קיץ. מאות צעירים יהודים מכל קצוות המדינה נפגשו לעשרה ימים. חיכינו למפגש הזה כל השנה, ונהנינו מכל רגע - מהשינה באוהלים גדולים, מהפעילויות, מההזדמנות לפגוש חברים מערים אחרות, מהאוכל... או, כמה אהבנו את האוכל במחנות הקיץ.

מסכנה במיוחד בתחום הזה היתה נערה בת גילי מהעיר רוסריו, שלמיטב זיכרוני היתה הצמחונית היחידה בחדר האוכל שאירח בכל ארוחה לפחות 500 חניכים ומדריכים. התפריט המיוחד שלה כלל מצרך אחד שחזר על עצמו כמעט בכל ארוחה במשך עשרה ימים - אורז. אורז עם סלט, פשטידת אורז, אורז עם ירקות בתנור, אורז עם רוטב ורוטב עם אורז. תמיד שאלנו את עצמנו מדוע לא מציעים לה עוף, הרי בארגנטינה ידוע שעוף זה לא באמת בשר.

להיות צמחוני בארגנטינה זה כמו להיות שומר כשרות בספרד, או כמו להיות רגיש ללקטוז בצרפת או להיות אלרגי לשוקולד בבלגיה.

הדיווחים על כך שארגנטינה איבדה לכאורה את המקום הראשון מבין המדינות הצורכות בשר מעוררים תמיהה. אם מוסיפים להם את הדיווחים מהשבוע שעבר על כך שהכדורגלן ליאו מסי חשוד בהעלמת מס, אי אפשר שלא לחשוב שמדובר בלא פחות מקונספירציה. לא אתפלא אם יתחילו לצוץ דיווחים על כך שדייגו מראדונה צרך שוב סמים. עושה רושם שגורמים עוינים יזמו מתקפה משולבת ומתוכננת היטב, כזאת שתפגע בכל היקר בבת אחת.

חוץ מזה, מי אמר שחייבים להאמין למדדים בינלאומיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו