סוריה: בלי שנרגיש, האדמה רועדת | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סוריה: בלי שנרגיש, האדמה רועדת

, עודכן
0

הישראלי הממוצע לא יבחין בשום סימן מעיד, אבל מתחת לרגליו האדמה רועדת. בעוד כותרות העיתונים עוסקות בפענוח הרצח בבר נוער ובתקציב המדינה, תשומת הלב העיקרית של ישראל ממוקדת בעניין אחד עיקרי - בסוריה.

קשה להמעיט בפוטנציאל הנפיצות של החזית הסורית. כלפי חוץ, שוב, העניינים כרגיל; פה ושם אמנם גולשת מלחמת האזרחים לשטחנו, אבל לכאורה לא מדובר במשהו שצריך להטריד את מנוחתם של התושבים ושל התיירים שגודשים את רמת הגולן. גם שאר החדשות הן לכאורה עניין סורי פנימי - הכרעת המורדים בקוסייר, ההסתערות של צבא סוריה בחמה, המעורבות הגוברת של חיזבאללה ושל רוסיה וההססנות המקוממת של ארה"ב ושל אירופה.

ובכל זאת, כאב הראש הישראלי הוא חזק ומטריד. אסד צבר בימים האחרונים - בעקבות ההכרעה בקוסייר - עוצמה וביטחון שאיבד בשנתיים האחרונות, ובצידם חוצפה שמתבטאת באיומים גלויים על ישראל.

כרגע החשש הוא לא מפני מלחמה ישירה (אסד מבין שאביגדור ליברמן צודק, הוא יאבד את כל עולמו בעימות כזה), אלא מפני תגובה "אחרת" של סוריה על ההפצצות הישראליות בתחומה. ההערכות מדברות על פיגוע בשגרירות, במטוס או במטיילים, משהו שיעביר מסר ברור של נקמה בלי להותיר טביעת אצבע ברורה. חיזבאללה יודע לעשות כאלה דברים, גם איראן, ואפשר שייעשה שימוש בגורם טרוריסטי אחר כדי להרחיק עוד יותר עדות מדמשק.

אבל גם הנקמה הזאת, מטרידה ככל שתהיה, לא נמצאת בראש הטרדות הישראליות. כששר הביטחון יעלון ייוועד בסוף השבוע עם צמרת הפנטגון והצבא האמריקני בוושינגטון, הוא ידבר על המעורבות הגוברת של חיזבאללה בלחימה בסוריה - שהתמורה לה תינתן באמצעי לחימה מתקדמים - ועל הרטוריקה המסלימה של רוסיה, שתפסה צד ברור במערכה, כהתרסה מול ארה"ב אבל תוך כדי פגיעה מובהקת בישראל. יעלון יזהיר את מארחיו כי אם וושינגטון לא תעצור את הסחף, עשויה ישראל להידרש שוב לפעולה שעלולה הפעם להידרדר לכדי מלחמה אזורית ואף לעימות בין־גושי.

לסיטואציה הסבוכה הזאת אין, כאמור, כמעט שום עדות מעל פני השטח. צה"ל אמנם משמר כוננות גבוהה ומחזיק סד"כ גדול ברמת הגולן, אבל המתיחות והערנות המודיעינית־מבצעית רחוקות מתודעת הציבור. יהיו כמובן מי שיקראו את הטקסט הזה ודומים לו ויטענו כי מדובר בסך הכל בפרק נוסף, מבוים היטב, במאבקו של צה"ל נגד הקיצוץ הצפוי בתקציבו; התשובה החדה לכך היא שגם שר האוצר, שיושב בקבינט, מכיר את התמונה ויודע עד כמה קטן המרחק מהשקט הנוכחי לפיצוץ גדול.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר