"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החלטה שעוסקת ישירות בפנסיה שלנו

,עודכן

החלטת השופט חשובה לכל אחד ואחת מאיתנו כי היא עוסקת ישירות בפנסיה שלנו. ואמנם, בכירים בשוק ההון לא באמת מבינים מה הבעיה עם הפנסיה. "כל הסדרי החוב שהיו בארבע השנים האחרונות עדיין מהווים חצי אחוז בלבד של הפרשות מתיק החיסכון הפנסיוני", אמר אחד מהם והסביר שהסדרי החוב של כ־21 מיליארד שקלים מתוך תיק פנסיוני של טריליון שקלים זה 2.1%. אז על מה הזעקה?

הבעיה היא לא ההסדרים שהיו עד היום, וגם לא המשבר הכבד שפוקד את הפירמידה הפיננסית - אי.די.בי, שנראה שהוא יהיה הגדול מכולם. הבעיה היא רחבה הרבה יותר וקשורה לדור הנוכחי של משלמי המסים. דור החוסכים לפנסיה כיום. כל מי שנכנס לשוק העבודה ומשלם - מקיים עם מעסיקיו שלושה סוגים של חיסכון פנסיוני.

קודם כל הוא חוסך לעצמו לפנסיה. שם הוא חשוף להסדרי חוב, לפירמידות כושלות, להרפתקאות של טייקונים כגון דנקנר ומנהליו. הוא חשוף למנגנון שבו הסיכונים מועמסים על הפנסיה שהוא צובר. כשנכשלים - מוחקים את החוב, כשמרוויחים מתחלקים עם קופת המדינה בדיבידנד, אבל לא מתחלקים ברווחים עם הפנסיה. היא נשארת עם המחיקות והסיכונים.

אם זה היה המצב היחיד, ניחא. הבעיה היא שמשלמי המסים כיום פורעים את הצ'ק של הכישלון העצום של ההסתדרות בניהול קרנות הפנסיה הוותיקות. הן כשלו וצברו גירעון של 110 מיליארד שקלים לפני קרוב לעשור. האוצר הלאים אותן, ואת הצ'ק לפירעון של 70 מיליארדי השקלים העמיס על גב משלם המסים. את זה הציבור משלם.

אז יש לו פנסיה אחת שהוא חוסך על גבו, פנסיה שנייה שכשלה בגלל דרך התנהלות ההסתדרות, ועוד פנסיה שלישית - חסינת תספורות: הפנסיה של ההפרשה התקציבית המפלצתית שצברו עובדי המדינה. משלמי המסים כיום ובעתיד מחויבים לשלם בגינה קרוב ל־600 מיליארד שקלים. מדובר בהיקפי פנסיה שמתישהו יובילו את הגופים השונים לפשיטת רגל. מדובר לא רק בפנסיה של צה"ל, אלא גם בגופים הנסמכים על המדינה או מסובסדים בכבדות על ידיה.

לכן פרשת אי.די.בי היא רק קצה הקרחון. הכרעת ביהמ"ש חשובה כי היא צריכה להתוות את הדרך להלכה שבה יצטרכו לנהוג קברניטי המדינה בהתחייבויות האדירות שנצברו על גב משלם המסים. הדגל שיניף ביהמ"ש על הקרחון הזה צריך לסמן את ההתחלה לחתירה לפתרון מושכל. לא יכול להיות שמשלמי המסים לוקחים על גבם את כל סוגי הפנסיות בשביל לשרת את מעמד עובדי המדינה. אחרי שפרשת אי.די.בי תגיע לפתרון המאוזן והראוי - יהיה צורך להציע ניו־דיל לחוסכים לפנסיה. השעון מתקתק ולא נותר כל כך הרבה זמן כפי שזה נראה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר