ציר הרשע מדבר ברור, ציר הטוב מגמגם

כאשר פרצו המהומות בדרעא, ב־15 במארס 2011, היה ברור שהסיפור הסורי עומד להיות שונה מאוד מהאביב הערבי. למלחמת האזרחים בסוריה יש יותר מדי השלכות ישירות על יותר מדי מדינות באזור. היום, 800 יום אחרי פרוץ הסכסוך האלים, אפשר לראות כיצד הצליח הסכסוך הזה להחיות את המלחמה הקרה בין שתי המעצמות של פעם - וושינגטון ומוסקבה בוחרות כל אחת צד.

זה היה שבוע מאוד לא נעים למי שחושב שמשהו באמת השתנה באזורנו. "כוונות טובות" ו"מוסר" הם לא בדיוק מצרך נפוץ במזרח התיכון. צריך להודות שגם העולם, כמו השבוע, לא עוזר במיוחד.

זה היה שבוע שבו ראינו, בתסכול רב, עד כמה פתרון הסכסוך הסורי לא עובר בדמשק אלא במוסקבה. זה היה שבוע שבו הרוסים לא הסתירו את כוונותיהם. רוסיה ממשיכה להצביע אסד. לא פלא שאסד מצהיר כי הוא מבקש לא רק לסיים מנדט (2014), אלא לרוץ לקדנציה נוספת.

זה היה שבוע שבו דמשק הבינה עד כמה כדאי לה לקשור את ישראל לעימות. ירושלים הבינה כי עדיף לה לדבר פחות או רק כשבאמת צריך (יעקב עמידרור בהקשר למשלוח הטילים הרוסיים). שר החוץ הסורי איים כי תקיפה ישראלית נוספת בארצו תיענה מייד. לא בטוח שהוא מתכוון לכך ושסוריה כלל מסוגלת. אלא שסוריה מבקשת לטשטש ברחוב הערבי את אלפי הקורבנות בתעודת גבורה בעימות איתנו.

זה היה שבוע שבו המערב המשיך לשדר מסר מבולבל. "ציר הרשע" יודע לדבר ברור, "ציר הטוב" מגמגם. הנה בוושינגטון, שנכנעה למוסקבה כשהסכימה כי בוועידת ז'נבה 2 יישבו לראשונה נציגי אסד מול המורדים, פתאום מוחים על העברת נשק רוסי לאסד ומפרסמים תוכנית (?) לסגירת המרחב האווירי בסוריה. ואילו האיחוד האירופי חשף שוב את אוזלת ידו בכך שהחליט להסיר את האמברגו על חימוש המורדים, כאילו כדי לתרץ את העובדה שהוא לא באמת עושה או מתכוון לעשות דבר בסוריה.

זה היה גם שבוע שבו ראינו עד כמה אין עולם ערבי מאוחד (מתי היה?) וכי עימותים של אתמול שבים לפני השטח. הנה לבנון, מוקד צרות אזורי מאז מלחמת האזרחים ב־1975, שבה לאיים על היציבות שלנו. חיזבאללה השיעי והארגונים הסוניים במאבק אלים. חיזבאללה דורש מחמאס לעזוב את לבנון בגלל התערבותו נגד אסד, ואילו רקטות מסוריה נוחתות בביירות. לנשיא לבנון מישל סולימאן אין הרבה ברירה אלא לבקש מבעלי בריתו הפוליטיים, חיזבאללה, להפסיק את ההתערבות מחשש לייבוא המלחמה ללבנון.

הפטרון האיראני שומר על מינון נכון. באיראן מתכוננים לבחירות כשאסד עדיין בשלטון, והצנטריפוגות מסתובבות.

זה היה גם שבוע שבו נרשמה הצלחה גדולה לגלידה הסורית Bakdash, שפתחה חנות בבירה הירדנית. הסניף המקורי שלה (טעמתי) ממוקם בשוק העתיק והקסום של דמשק. הגולים הסורים, המתגעגעים לארצם, הגיעו בהמוניהם לטעום את הגלידה שעליה מפזרים פיסטוקים מהעיר חאלב. הם לא יגיעו בקרוב לסניף הגלידה המקורי בדמשק.